1זה שביארנו שהקונה שלשה אילנות בתוך שדה חברו יש לו קרקע אין הדבר מוחלט לומר כן בכל הצדדין אלא בתנאים ידועים כיצד צריך שיהא בין כל אילן ואילן מארבע אמות עד שש עשרה היה בדניהם פחות מארבע אמות או יתר על שש עשרה לא קנה קרקע ולא אילנות שביניהם ואם יבשו או נקצצו הולך לו בפחי נפש וכשהוא מודד דבר זה מודד ממקום רחב שבו והוא העיקר הסמוך לארץ ודבר זה בפחות מארבע מחמת שרצופים הם יותר מדאי וביתר משש עשרה שמפזרין הם אין נקראין בה שדה אילן ואע"פ ששלשה אילנות לבית סאה חורשין כל בית סאה בשבילם ונמצא שבור זה שלשים ושתים אמה לכל אילן שש עשרה לכל רוח אין זו דומה לה שהרי שלשה אילנות בבית סאה הדבר תלוי במשיכת השרשים תחת הקרקע ויניקתם אבל לוקח אילנות אין הדבר תלוי בכך אלא בתחום שעל הקרקע שהרי הנוטע אילן סמוך לשדה חברו לא הצריכוהו להרחיק אלא ארבע אמות כדי עבודת הכרם כמו שהתבאר ואע"פ שהשרשים יונקים משדה חברו וכן צריך שיהא לוקח שלשתם כאחד אבל אם לקחם זה אחר זה אין לו קרקע ולא אילנות שביניהם וכן צריך שיהו שלשה האילנות עומדים כחצובא כל אחד כנגד אויר השנים כצורת הסגול שאין ריוח שביניהם ראוי לזריעה שהרי אין בקר וכליו ראויים לעבור שם ומתוך כך בטל הקרקע אצל האילנות אבל אם היו עומדין כשורה רצופין זה לזה לא קנה קרקע:2מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר או שנים בתוך שלו ואחד בתוך חברו שהיה האילן שלו או שאמת המים מפסקת ביניהם או רשות הרבים או סדן של דקל כל אלו ספק ולא קנה קרקע הא כל שהם עומדים כצורה שהזכרנו ויש ביניהם כשיעור שהזכרנו ושלקחן כאחד ושלא היו שם אחד מן הספקות שהזכרנו קנה קרקע וכל אילנות שבין שלשה אלו אפילו היה ארז ביניהם ואין צריך לומר אם יצא שם אח"כ ואפילו לא לקח אלא שלשה נטיעות קטנות או אפילו שלשה בדי אילן וכגון שהיה שרש אחד שהוציא שלשה בדים רחוקים זה מזה מארבע עד שש עשרה ויש מפרשים ששייר הוא את האילן לפניו ר"ל שמכר לו משלשה אילנות בד מכל אחד ואחד ושייר גוף האילן לעצמו ואין הדברים נראין שכל שמשייר גוף האילן אף הקרקע הוא משייר אבל אם לקח עצים הפחותים שאין ראויים לכלום כגון היזמי והיגי אפילו במקומות שגדלים ביותר עד שנעשים כצורת אילנות אע"פ שהם ארכות ואין ראוי לזרוע ביניהם אין אומר שיהא הקרקע בטל אצל האילנות הואיל ואינם חשובים ולא קנה קרקע:3כל שנוטע כרמו והרחיק שורותיה זו מזו שמנה אמות חוץ ממקום הגפנים עצמן הרי הן מובדלות זו מזו ואין זה נקרא כרם אחד אלא כל שורה נחשבת בפני עצמה ומרחיק ששה טפחים מן השורה ומביא זרע לשם קירב שורותיה זו לזו בפחות מארבע אמות אין זה כרם אלא הרי הן כגפן אחת ומרחיק ששה טפחים לכל רוח וזורע בד"א בשתי שורות שכל שיש שם שתי שורות כל אחת משלשה גפנים וביניהם מארבע עד שמנה נקרא כרם ויש חולקים שלא ליתן שיעור בשורה עצמה בין גפן לגפן כלל אלא כל שיש שם שלשה גפנים נקרא כרם ואין נראה כן אבל אם היו שלש שורות אע"פ שאין ביניהם אלא פחות מארבע הרי זה כרם ורואין את האמצעית כאלו אינה ואין אומרים כן אלא בין השורות אבל בשורה עצמה לא היה בין השורות מארבע אמות עד שמנה הרי אלו כרם וצריך להרחיק ארבע אמות מכל צד מעיקרי הגפנים זה שהרחיק בין שורה ושורה שמנה אמות שהזכרנו לזרוע בנתים ברחוק ששה טפחים צריך שיהא הופך את הגפנים לאחוריהם שלא יסתבכו על הזרעים ולשנה אחרת הופכן לאותו צד שזרע עכשו וזורע במקום שהפכן אשתקד וכן כמה שירצה:4כבר ידעת שאין נקרא כרם אלא שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב ושיהא בין גפן לגפן מארבע עד שמנה וכן שתי שורות זו בצד זו נקראות כרם אם היו שלשה גפנים בכל שורה ושורה וביניהם מארבע עד שמנה הרי שהיתה אחת כנגד אחת ואחת יוצאה זנב והרכיב אחת עם כל אחת מן השנים ראשה האחד בגפן וראשה אחד בארץ אם יש בין שרש הגפן הישן לשרש המורכב המונח בארץ ארבע אמות הרי הם נחשבים כשנים והרי זה כרם ומהיכן מודדין מפקק השני הסמוך לארץ היתה אחת כנגד אחת ואחת יוצאה זנב והבריך כל גפן וגפן והוא שכפף אמצעיתם והוציא ראשיהם לצד אחר עד שכשיפסיק באמצעיתם יחזרו לשתים ועקריהם נראין ר"ל שהושרשו השרשה הראויה כל שיש ביניהם מארבע אמות עד שמנה מצטרפין לחשבון שתים כנגד שתים אע"פ שלא הופסקו עדין:5זה שפסקנו בכרם מארבע אמות עד שמנה ולענין מקח וממכר פסקנו מארבע עד שש עשרה יראה הטעם שבכרם אין צריכה הרחקה כל כך כאילנות ולדעת זה אומר אני שכרם אף במקח וממכר משערין כן ויש חולקין ופוסקים אף בכלאים מארבע ועד שש עשרה ואין נראה כן:
