1מיחה בפני שנים והודיעם שיעמיד את המחזיק בדין אלא שאמר להם שלא יגלו דבר זה למחזיק הרי זו מחאה שהרי לא עכבם שלא לומר כן אלא למחזיק ומ"מ מורשים הם לגלות הדבר לשאר בני אדם ואין הכונה אלא לפרסם הדבר כמו שביארנו וכל שכן אם לא צוה להם כן אלא שהם אמרו כן מעצמם אבל אם צוה להם שלא לגלות דבר זה כלל אין זו מחאה שהרי הוא מעכב שלא לפרסם את הדבר ומ"מ אם לא צוה הוא להם כן אלא שהם אמרו מעצמם שלא יגלו את הדבר הרי זו מחאה מאחר שלא הוזהרו על כך אי אפשר שלא ליזרק מפיהם שלא בכונה והוא שאמרו כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש אמר לה ולאו אדעתיה:2זה שביארנו במחאה שהיא בפני שנים ואין מצריכין בה שלש אע"פ שבשלש הדבר מפורסם לשעתו וכמו שאמרו לענין לשון הרע שאדם אומר על חברו שאם אמרו בפני שלשה אין לשון הרע למי שיאמר לחברו פלני אמר דבר זה עליך שמכיון שבעל הלשון אמרו בפני שלשה הרי הוא כמי שאמרו לכל העולם מ"מ לענין מחאה דיו בשנים שאין אנו צריכים לפרסום שבשעתו אלא לעדות שיעידו על זה שמיחה ואע"פ שיש כאן קצת לשון הרע שאומר עליו שגזלן הוא הואיל ועסקי ממון הם ולא לכונת לשון הרע נאמר אלא לענין עדות אינן מוזהרים על כך ואנו אומדין שהדבר מתפרסם מאליו מצד חברך חברא אית ליה אע"פ שאינו מתפרסם לשעתו ומכיון שעקר הדבר אינו אלא לעדות ושמן הסתם אנו אומדין שיגיע הענין לאזניו אפילו נתברר שלא נודע למחזיק כגון שהעידו אילו שלא אמרו דבר זה מעולם אין אנו קפדים בכך ואין המחאה נפגמת בכך שלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין ולא עוד אלא שאין זה עדות שאין האחד יודע בחברו אם ספר דבר זה אם לאו:3המערער בקרקע שאחר מחזיק בו אינו צריך למחות בכל שנה ושנה אלא כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אינו צריך למחות בכל אותן שלש שנים ומ"מ צריך להזהר שלא יעמד שם אחר מחאתו שלש שנים בלא מחאה אלא ימחה עד שלא יהו שלש שנים שלמות בין מחאה למחאה ואין אומרין מכיון שמיחה פעם אחת נעשה המחזיק כגזלן ואין לו חזקה שלא נאמר בגזלן שאין לו חזקה אלא שהוחזק בגזלנות באותה שדה כמו שיתבאר יש מי שאומר שמה שהוא צריך למחות בכל שלש שמא יאמר אחר המחאה לקחתיה ויש חולקים לומר שמכיון שמודה שמתחלה לא בתורת מכירה ירד אינו נאמן וראייתם מקטן שאין מחזיקין בנכסיו אפילו הגדיל בתוך שני החזקה ואינה ראיה שהרי אם אכלה שלש משהגדיל החזיק אע"פ שבקטנותו ירד ומעשה של רבא בר שרשו כבר ביארנוהו על השני פנים כמו שכתבנו למעלה ומ"מ יראה שלדברי הכל אם אמר תחלה ירדתי לפירות ואח"כ לקחתיו אחר המחאה נאמן ולדבריהם טעם מה שצריך למחות בכל שלש ששלש שנים אחר המחאה נזהר בשטרו ולא עוד מאחר שהוא צריך מחאה בכל שלש ושלש צריך שתהא מחאה שניה ושלישית כעין הראשונה הא אם שינה בטענת ערעורו אין זו מחאה כיצד טען בשנה ראשונה שמחמת משכונה ירד ובמחאה שניה טען ששכורה או שאולה היא בידו ובשלישית טען שבתורת גזל ירד אין זה כלום וזכה זה בקרקע מחמת שלש שנים שממחאה שניה ואילך שאף הוא אומר מכיון שראיתי ששנה בטענותיו לא חששתי ליזהר בשטרי ויש מי שפירש זה דוקא בשלש שנים של אחר מחאה שלישית שהוחזק המערער בשקרן שני פעמים אבל באחת לא והם גורסין ערער וחזר וערער וחזר וערער שני פעמים ולא יראה כן ואין צריך לומר אם מיחה וחזר ומיחה בסוף שלש ובא לדין מיד וטען זה אין בידי השטר ומ"מ כבר הוחזקת בשקרן שאין זה כלום שהרי אומרים לו מ"מ עדין לא נתברר לך שקרותו כדי להקל בשמירת שטרך ומ"מ מיחה בשנה ראשונה וחזר ומיחה בשנה שניה אע"פ שלא הוצרך ושינה בטענתו וכן בשלישית יראה לי שמחאה היא מכיון שהוא יודע שמיחה ואינו צריך למחות עד כלות שלש אינו חושש על שנויו יש אומרים שלא נקרא שינוי טענה אלא בשמכחיש טענה ראשונה אבל אם אמר תחלה בגזל ירד בה ובשניה אומר שאמר שמיחה פעם ראשונה בא אצלו ובקש ממנו למשכנה לו ומשכנה והרי הוא שם בתורת משכונה אין זה שנוי טענה וכן כל כיוצא בזה:
