1מי שנתחלפו לו כלים בכלים בבית האומן אם נתנם לו האומן עצמו ואמר לו הילך טלית זו רשאי הוא להשתמש בה עד שיבא הלה ויטול את שלו ואין כאן משום משתמש בשל אחרים שהרבה פעמים אדם נותן לאומן טלית למכור ושמא טעה ומכר את של זה במקום אותו שנצטוה למכרו והרי הוא נותן את זה מדעתו לזה ולא בטעות אבל אם נתחלף לו בבית המשתה או בבית האבל לא ישתמש בהם עד שיבא הלה ויחליף ואף בשל בית האומן אם לא נתנו לו אומן עצמו אלא אשתו ובניו אסור להשתמש בהם שעשויים הם לטעות בכך ואף באומן עצמו דוקא שאמר טלית זו או טלית סתמא אבל אם אמר לו הרי טליתך הא ודאי בטעות הוא עושה ואסור:2כל שכתבנו בלא ראה שהאומן פטור מ"מ נשבע הוא שבועת היסת וכן בכלם ואע"פ שזה תובע טלית וידענו בבירור שטלית בידו רשאי הוא לומר אינו אותו שהוא תובע ואין מזקיקין אותו להוציאו ולהראותו שהרי ראה תניא ומ"מ אם הוציאו מאליו או שכנגדו רמהו בדברים עד שהראהו ובירר זה שהוא שלו הרי הדין כמו שכתבנו:3זהו עיקר הדברים שנראה לנו בעניני שמועה זו לענין פסק וכבר רמזתי לך פירוש השמועה זה ויש חולקין בקצת דברינו ואיני צריך להעירך על המקומות שהחולקים מביאין ראיה מהם שכלם בפירושי סוגיא זו הם דורשים ובאים וכבר תמצא טופס עניניהם בהלכות גדולי הפוסקים ובפירושי חשובי תלמידיהם וכשתתבונן בפירושיהם וראיותיהם פעם אחר פעם תבור לך לפי דעתי פסק הדברים על הדרך שכתבנו:4כל שבאנו בשמועה זו בדין מתוך שיכול לומר החזרתי יש שואלין מפני מה לא באו בה בטענת מתוך שיכול לומר נאנסו ואינה שאלה שטענת נאנסו היא בשבועת המשנה בנקיטת חפץ אבל לקוח הוא בידי והחזרתי אינו אלא בשבועת הסת:5כבר ביארנו במשנה על האריס שאין לו חזקה ופירשנוה באריסי בתי אבות צריך שתדע שאף אריס זה אם הוריד אריסין תחתיו כבעל הבית הנותן קרקעותיו באריסות ואינו עושה עמהם והתעסקו אריסין אלו במקומו שלש שנים יש לו חזקה אין אדם עשוי להיות אריסים נכריים מתעסקין בשדותיו ואין אריס שלו עושה עמהם ושותק ומ"מ אם לא הורידם מכל וכל אלא שחילק להם כאדם שאינו יכול לסבול עבודת כל מה שנמסר לו באומנותו ושוכר אחרים לסייעו הואיל והוא עושה עמהם אין לו חזקה:6ראובן שמסר שדהו לאריס ובא שמעון וערער על שדה זו אם יש פירות בקרקע אין אריס זה מעיד לשמעון שהרי זה נוגע בדבר שאין הבעלים מתחייבין לו בדבר קצוב אלא לחלוק עמהם מה שיבא לידם ממנו וכל שבעל הבית מפסיד נעשה האריס שותף בהפסדו ואם אין בה פירות מעיד ואם מפני עמל הוצאתו מ"מ הנגזל מחזיר לו ההוצאה כדין יורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ואם מפני השבח ודאי אין יתרון השבח נכר כל כך על ההוצאה שיהא נוגע בעדות על כך ומ"מ גדולי הרבנים פירשו במה שאמרו אם אין בה פירות מעיד בשלא טרח האריס שם בשנה זו נראה דעתם שאע"פ שהאריס נוטל הוצאה מן הנגזל עדין הוא נוגע בעדות מצד השבח ונראין דבריהם ולמדנו משמועה זו שכל אריס שהפסידו הבעלים את הפירות מחמת שהשדה אינו שלהם או מחמת איזו סבה הואיל ולא דבר ידוע היה להם מן הבעלים אין הבעלים חייבים להם בכלום אלא נידונין כיורד לתוך שדה חברו שלא ברשות ומ"מ כל שנוטלין דבר ידוע בין עבדא בין לא עבדא יפסידו הבעלים והם אינן חוששין וכן למדנו שכל שנעשה אריס בה כמה שנים ובשנה זו יצא ערער על אותו שדה הואיל ואין בה עכשו פירות מעיד עליה או שאין בה עכשו פירות ולא טרח בהוצאה לדעת גדולי הרבנים מעתה יראה מכאן שאין האריס חייב להחזיר פירות שאכל בדמי הוצאתו אע"פ שהבעלים חייבים להחזיר פירות שאכלו ואע"פ שבשכירות כתבנו למעלה שכל שהמערער מוציא הקרקע מיד הבעלים חייב השכיר ליתן שכר כל מה שנשתמש בה למערער אע"פ שברשות ירד וכל שנתן השכירות לבעל הקרקע אינו מעיד באריסות אינו כן הואיל ומצטרף עם הירידה ברשות שהנאתו דרך טרח והוצאה כך יראה לי ומ"מ ראיתי לקצת מפרשים שפירשוה שזה שאמרו שכשאין שם פירות מעיד פירושו שלא היו שם פירות משעת אריסותו אבל אם היו שם פירות משעת אריסותו ואילך אינו מעיד מפני שהוא חייב להחזירן כדין האמור בשוכר:7ראובן שלוה משמעון ולוי נכנס לו ערב ובא יהודה וערער על ראובן זה להוציא שדה מתחת ידו אם יש לראובן זה שדות אחרים בכדי חובו הרי שמעון המלוה או לוי הערב מעידין לו ואין אומרים רוצים הם בכך כדי שתעמוד השדה ביד ראובן מפני שיהא לו בכדי פרעון חובו שהרי יש לו קרקעות אחרים ואין חוששין שמא הם יודעים על זה שחייב חובות אחרים קדומים מהם שמלוה בשטר קול יש לה ושמא תאמר שמא מ"מ הם חוששין בכך משום חששא אין מכניסין עצמם לעדות שקר ואם אין לו קרקע אחר אין מעידין לו וכן אם יש לו קרקע אחר ונודע לנו שהוא חייב מצד אחר ובקדימה וכן המלוה מעיד לערב בשיש לו קרקע אחר לפי מה שכתבנו אין המלוה מעיד ללוה במקום שאין לו עוד קרקע אע"פ שיש לו ערב שמ"מ נוח לו לאדם ליפרע מן הלוה ומ"מ יש אומרים שמאחר שיש לו ערב אינו נוגע בדבר ומלוה מעיד ללוה שהצרכנו בה להיות לו קרקע אחר פירושו מלוה ללוה שאין לו ערב ממנו:8ראובן שמכר שדה לשמעון ואח"כ מכר קרקע אחר ללוי ובא יהודה וערער על לוקח שני להוציא השדה מידו והיה על ראובן חוב מצד אחר אם יש לראובן קרקע עדין בכדי החוב הרי לוקח ראשון מעיד בו ואם אין לו קרקע אינו מעיד שהרי רוצה הוא להעמיד קרקע זה ביד לוקח שני כדי שיחזור בעל חוב של ראובן על לוקח שני ואלו קרקע מסתלק מלוקח שני הרי בעל חוב של ראובן חוזר על זה שלקח ראשון שהרי נתגלה הדבר שלא הניח לו מקום ויש אומרים שאפילו לא נודע החוב חוששין ואע"פ שלא חששנו בראשונה אלא בחוב ידוע מ"מ לחוב אחד חוששין בכל אדם בא המערער לערער על לוקח ראשון אם לקח זה הראשון שלא באחריות לוקח שני מעיד עליו אפילו לא היה קרקע למוכר שהרי אין שני נוגע בדבר כלל ואם יוציאנה המערער מיד לוקח ראשון אינו חוזר עליו שהרי שלא באחריות לקח ואם משום בעל חוב סוף סוף עליו הוא חוזר ולא על הראשון הא אם לקח באחריות אין שני מעיד עליו שהרי אחריותו עליו ומ"מ אם יש קרקע למוכר ואין עליו חוב ידוע בכדי שווי קרקעו מעיד עליו וכן כל כיוצא בו: