מאירי על בבא בתרא מ״ד

1 אבל ראובן שגזל פרה או טלית או כל דבר המיטלטל לשמעון ומכרה ללוי אחר יאוש ונמצא עכשו בה יאוש ושנוי רשות ואין פרה או טלית חוזרין לשמעון לעולם ובא יהודה וערער על לוי אם הגזלן קיים אין שמעון מעיד שהרי מ"מ ראובן חייב לו בדמיה ואם יזכה בה יהודה מן הדין תביעתו שעל ראובן נפקעת שהרי הוברר הדבר שמשל יהודה היתה ונוח לו להעיד שאינה של יהודה כדי שתעמוד מאליה ביד לוי ויזקיק את ראובן לדין לשלם לו דמיה ואם מת ראובן הגזלן יכול שמעון להעיד שהרי קנאה לוקח ביאוש ושנוי רשות ואע"פ שסתם גזלה אין בה יאוש מ"מ אתה מפרשה שנתיאש בבירור ואף דמים מיורשי הנגזל אין לו שהרי אמרו הגוזל ומאכיל את בניו או שהניח לפניהם ואכלו הם הואיל ונתיאשו הבעלים ושאין גזלה קיימת בשעת תביעת הנגזל פטורים מלשלם בשלא הניח להם אביהם אחריות נכסים כמו שביארנו במקומו:

2 ראובן שגזל פרה או טלית והורישה ללוי ובא יהודה וערער אין שמעון מעיד לו עליה שאינה של יהודה נוח לו שתעמוד ביד לוי מפני שהוא נוח לו והרי הוא מוציאה מידו מן הדין שרשות יורש אינה כרשות לוקח ליקרא שנוי רשות כמו שביארנו במקומו גזל ראובן השדה לשמעון ועדין הוא בידו ובא יהודה וערער עליו אין שמעון מעיד שאינה של יהודה ודאי נוח לו שתעמוד ביד ראובן שגזלה הימנו כדי שיזקיקהו לדין ותחזור לו וכן הדין בזו בפרה וטלית:

3 ראובן שמכר שדה שלו לשמעון ובא יהודה וערער עליו אם מכרה סתם שנמצא כל דיני אחריות עליו אינו מעיד לו עליה שהרי עדותו מונעו מלחזור עליו פירט בו שלא לקבל עליו אחריות כלל אינו מעיד לו רוצה הוא בכך להעמידה בפני בעל חובו כמו שבארנו למעלה ומ"מ אם קבל עליו אחריות הבא מחמתו ולא אחריות הבא מצד אחרים ובא לו ערעור מצד אחרים מעיד לו עליה כמו שביארנו למעלה:

4 ראובן שמכר פרה או טלית או כל דבר המיטלטל שהוא שלו לשמעון ובא יהודה וערער עליו הרי ראובן מעיד עליהן שהרי אינו נוגע בעדות שהרי קבלת אחריות אין כאן אף בנמצאת שאינה שלו שכל המטלטלין בחזקת מי שהן תחת ידו וטוענין ללוקח והעמדה לפני בעל חובו אין כאן שהרי אין בעל חובו חוזר עליהן אפילו עשאן אפותיקי ואפילו בשטר שהרי אמרו עשה עבדו אפותיקי בשטר ומכרו בעל חוב גובה הימנו עשה שורו אפותיקי אף בשטר ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו ומ"מ בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר או של אומן ונמצאת שאינה שלו אינו מעיד עליה אא"כ שמעון מודה שהוא יודע באמת שמשל ראובן היו שאם לא הודה כן הרי ראובן נוגע בעדות שהרי שמעון חוזר עליו אם זכה בה יהודה לומר שמכר לו דבר שאינו שלו ובדין זה הוצרכנו למה שתרצו בגמ' במכיר בה שהיא בת חמורו ר"ל בת שורו ואף בראשונה ר"ל במה שביארנו שלהעמידה לפני בעל חובו אין לחוש אתה צריך לצדדין אחרים שהרי יש לך לומר שמא הקנה לשעבד לבעל חובו אותו דבר לאחר אגב מקרקעי וכל שהקנה או שעבד לחברו בחובו מטלטלי אגב מקרקעי בשטר גובה אף המטלטלין מן הלקוחות שכל שהמטלטלין משתעבדין אגב קרקע דין המטלטלין נמשך אחר דין הקרקע הא אם שעבד לו מטלטלין שלא אגב קרקע אע"פ שהקנה ושעבד לו מטלטלי ומקרקעי אין שעבוד חל בהם לטרפם מן הלקוחות ואף כשהם נקנים אגב קרקע אין שעבודם חל אא"כ כתב לו דלא כאסמכתא דלא כטופסי דשטרי אפילו נתן או מכר קרקע במוחלט הואיל ואינו מקנה המטלטלין לגמרי אלא דרך שעבוד שכל שאדם משעבד נכסיו באיזה צד הן קרקע הן מטלטלין אע"פ שאינו אסמכתא גמורה שהרי אינו מקנה אותם בשעבודו אלא לבכדי שיעור חובו מ"מ אחר שהוא משעבד נכסים שהם שוים יותר מן החוב כעין אסמכתא היא ואילו היתה אסמכתא גמורה לא היה לשון דלא כאסמכתא מועיל בו כלל שאי אפשר לאסמכתא שלא תהא אסמכתא ואלו לא היה בה שום דמיון לאסמכתא כגון שמכרם לגמרי או נתנם או משכנם שלא שעבד שאר נכסיו על אותו מכר או מתנה או משכון לא היה צריך ללשון זה כלל אבל כשהוא משעבדם ליפרע מהם הואיל והוא כעין אסמכתא צריך שיתנה בלשון זה בכל שעבוד שבעולם ולענין טירפת מטלטלין מיהא כל שהקנה אותם אגב קרקע יש בהם טירפא ולמדת שענין דלא כאסמכתא לא על שעבוד מטלטלין אגב קרקע לבד הוא נאמר אלא הוא הדין בכל שעבוד שישעבד נכסיו באיזה ענין צריך שיכתוב דלא כאסמכתא וענין דלא כטופסי דשטרי הוא בכל שטרות להודיע שבכונה גמורה נכתב ולא לשם טופס העשוי להתלמד בו:

5 ונשוב לעניננו והוא שנמצא שיש צד שמטלטלין אלו יכול הוא להעמידן בפני בעל חובו ולא נאמר מטלטלי לבעל חוב לא משתעבדי ליטרף מן הלקוחות אלא בסתם או שלא הקנם על גב קרקע אפילו עשה מהם אפותיקי ומכרו ואפילו נתברר לנו שלא נשתעבד לשום אדם משהיו מטלטלין אלו בידו כגון שלקחם ומכרם לאלתר שמא מ"מ כבר נשתעבד קודם המקח וכתב בשטר השעבוד שקניתי ושאקנה ומאחר שכתב ושאקנה נשתעבדו נכסים שקנה לאחר מיכן אע"פ שלא היו בידו בשעת השעבוד וקנה ומכר קנה והוריש בעל חוב טורף וכן במטלטלין הואיל ושעבד לו מטלטלין אגב קרקע ומאחר שכן אינו מעיד לו עד שיבאו עדים ויעידו שלא היה לראובן זה קרקע מעולם עד שישעבד מטלטלין אגבן ומה שנהגו עכשו לסמוך על ארבע אמות קרקע שבארץ ישראל אפילו למי שסומך על כך יראה לי דוקא לחול עליהם תורת שעבוד והקנאה אבל לטרוף מאותם שמכר אף לדעתם אינו מועיל כלום:

6 זה שנתגלגל בדברינו עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו יש שואלין בה אחר שהמכר מפקיע מיד שעבוד למה לא מנאוה בכלל הקדש חמץ ושחרור ואינו דומה שאלו השלש מפקיעין כל שעבוד שבעולם אף של עבד ואף של מטלטלין אגב קרקע מה שאין כן במכר:

7 המוכר שדה לחברו ופירט לו שלא לקבל עליו אחריות וטרפוה ממנו אינו חוזר עליו אפילו נמצאת גזולה בידו ואין צריך לומר שטרפוה בחובו שמפני זה טרח והתנה שלא יהא עליו אחריות וכל תנאי שבממון קיים ומ"מ במטלטלין אע"פ שסתם מכירתן אין בה אחריות נמצאת שאינה שלו חוזר עליו כמו שביארנו ומ"מ אם פירט בו שאינו מקבל עליו אחריות אף בנמצאת שאינה שלו אינו חוזר עליו כמו שביארנו: