מאירי על בבא בתרא ס״ט

1 מה שהוזכר כאן במלבנות פתחים וחלונות וכרעי המטה כבר כתבנוהו למעלה בסוגית המשנה השנית בענין מכירת הבית ובכלן אם אמר כל מה שבתוכה נמכרו כמו שביארנו:

2 כשם שביארנו במחיצת הקנים שלא נמכרה עם השדה כך כל דבר שיש לו שם בפני עצמו אפילו ערוגה קטנה של ורדים או של בשמים הואיל ויש לה שם בפני עצמה ואומרים עליה בית הורד של פלני לא קנה הורדים או הבשמים אע"פ שלא נלקטו עדין:

3 מצרי השדה הרי הם נמכרים בכלל השדה והמוכר את השדה צריך לכתוב לו המצרים ולסיימם לומר שכל קרקע שבתוכם הוא מוכר לו ואעפ"כ צריך שיכתוב לו שלא שייר כלום בקרקע שתוך אותם המצרים כמו שביארנו למעלה:

4 ממה שכתבנו למדת שהמוכר שדה לחברו קנה האילנות ומ"מ ראוי לסופר שיזכיר בשעת הקנין ויכתוב בשטר שיקנה עם הקרקע דיקלין חדשים וישנים הוצין וציצין והרבה מעין אלו ואע"פ שאינו צריך מ"מ שופרא דשטרא הוא:

5 מי שאמר לחברו קרקע ודקלין אני מוכר לך ומצר לו את הקרקע במצרים ולא היו בו דקלים אם רצה המוכר לקנות לו שני דקלים הרי הכל מכור ואין הלוקח יכול לומר לא לקחתי אלא קרקע שיש בו דקלים וכל שכן אם היו למוכר דקלים שלו אלא שנשתעבדו ביד אחרים שפודה לו מהם שנים וכל שכן אם היו לו דקלים בקרקע אחר שנותן לו מהם שנים הא אם לא רצה ליתן או ליקח לו דקלים ורצה לוקח לחזור חוזר ואף אינו יכול יכופו ליקח לו וכך מצאתיה בהלכות גדולי הפוסקים ישנות ונתנו טעם לדבר שדבר שלא בא לעולם הוא ואע"פ שהם ביד אחרים וכמו שאמרוה בשדה זו לכשאקחנה תהא מכורה לך שלא אמר כלום אלא שלפי מה שמצאנו ברוב הלכות יראה שחזרו בהן ואמרו שמכאן אנו לומדים שכל המוכר לחברו דבר המצוי לקנות אע"פ שאין מאותו דבר בידו חייב ליקח ולמכור לו וכן אמרו פוסקין על שער שבשוק ובתוספתא אמרו המוכר פירות לחברו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לא כל הימנו לאבד זכותו של זה ושדה זו לכשאקחנה הואיל ואינה בידו אינה ממין נדון שלפנינו וכן עיקר:

6 ואם אמר קרקע בדקלים אם היו שם שני דקלים קנה ואם לאו הרי זה מקח טעות וכן יראה שהדין כן אם אמר לו קרקע ודקליו אמר לו קרקע של דקלים או בית דקלים ולא היה שם דקל אין כאן מקח טעות לא נתכון אלא לראוי לדקלים הא אם לא היה ראוי לדקלים הרי זה מקח טעות אא"כ היו שם דקלים:

7 מכר לו קרקע שנמצאו האילנות בכלל כמו שביארנו והיו שם דקלים הרבה ושייר לעצמו ואמר חוץ מדקל פלני רואין אם הוא חשוב אע"פ שיש חשובים ממנו לא שייר אלא הוא ואם הוא פחות שייר את כלם לא נתכוון אלא כמי שאומר אפילו פחות שבכלן ויש שנותנין שיעור לפחיתות זה כל שאינו טוען קב של תמרים ולי נראה שכן הדין כל זמן שזהו פחות שבכלם אע"פ שטוען קב של תמרים ומ"מ יראה לי שאם אמר חוץ מדקל אחד לא שייר אלא הפחות הואיל והזכיר אחד לא כיון אלא לאחד והמוכר בעין יפה מוכר וכן יראה הדין באומר קרקע ודקליו חוץ מדקל פלני:

8 מכר לו שדה ואמר לו חוץ מן האילנות והיו שם אילנות ודקלים וגפנים אע"פ שכל אלו בכלל אילן הם בני אדם קורין לדקלים וגפנים שם בפני עצמם ולא שייר אלא האילנות וכן אם היו שם אילנות ודקלים לבד או אילנות וגפנים לבד שייר את האילנות ומכר את הדקלים או את הגפנים לא היו שם אילנות אלא דקלים לבד הרי זה שייר את הדקלים וכן אם לא היו שם אלא גפנים לבד הרי זה שייר את הגפנים לא היו שם אילנות אלא דקלים וגפנים הרי זה שייר את הגפנים שהדקלים יש להם שם מיוחד יותר מן הגפנים וגאוני ספרד ראיתי שפרשו מתוך שהגפנים חשובים יותר וכמו שאמרו באחד שאמר לאריסו כשהיו דקלים מפסידין את הגפנים למחר אייתי לי מקורייהו וקשה לי בפירושם ואדרבה היה לנו לומר כל המוכר בעין יפה מוכר וגדולי המחברים ראיתי נוטים לדעת זה ולפרש שהדקלים חשובים יותר והוא שאמרו לא שייר אלא הגפנים שהמוכר בעין יפה מוכר אלא שמ"מ שטת התלמוד מוכחת שהגפנים חשובים יותר ואין הטעם בכאן אלא שהגפנים יותר בכלל אילן כמו שביארנו שהדקלים יש להם שם מיוחד ביותר:

9 היו שם אילנות גדולים וקטנים לא כיון אלא לשייר את הגדולים אבל הקטנים הרי הם מכורים בכלל הקרקע ומהו שיעור גדלן וקטנן לענין זה אם הם דקלים שדרכן לעלות בהם בחבל כל שהוא גבוה עד שאין עולין לו אלא בחבל הרי הוא בכלל השיור וכל שהוא נמוך עד שאין צורך לעלות לו בחבל נמכר בכלל הקרקע ואם שאר אילנות הם שאף גבוהים שבהם אין דרכן לעלות בהם בחבל כל שהוא נמוך עד שהעול כובשו ר"ל שצמד הבקר העובר תחתיו עם העול שעל כתפו מגיע לאילן בעול שעל כתפו ומוליך ענפיו אין זה שיור וכל שגבוה עד שאין העול כובשו הרי זה שיור ומ"מ אם לא היו שם אלא אלו הנמוכים הרי זה שיור שאם לא כן מה שייר: