מאירי על בבא בתרא ל״ז

1 זה שכתבנו נאכל עשרה במפוזר ושלא הוציאו האחרים שהחזיק פירושו אף בקרקע הואיל ושדה זה עיקרו לאילנות נמשך הקרקע אחר חזקת האילנות אבל שדה לבן שהיו בה אילנות אין אכילת האילנות חזקה אצל הקרקע והילכך האוכל פירות אילן של חברו שלש שנים וטען שהקרקע שלו אין זה כלום ומ"מ החזיק באילנות ובקרקע הצריך להם לפי מה שהם ר"ל שאם הם שלשה קנה קרקע הצריך להם ואם אינו אלא אחד לא קנה קרקע אלא לכשייבש ילך לו ואם טען שהוא מכר לו האילן וקרקע הנטוע בו לעולם קנה המקום שהוא נטוע בו כעובי האילן עד התהום ואע"פ שהקונה אילן אחד בסתם לא קנה קרקע וכשיקצץ או ייבש ילך לו זה שבא מחמת טענה וטוען שקנה האילן ומקומו לעולם קנה ומ"מ אם לא טען אלא קנין האילן אין לו קרקע ולכשייבש ילך לו שאין חזקתו מועלת לו יותר ממכירה ודאית והוא שאמרו למטה דוקא בבא מחמת טענה ר"ל שטוען שמכר לו האילן ומקום הנטוע בו לעולם אף לאחר מיתת האילן וקציצתו:

2 מעתה החזיק אחד באילנות ואכל פירותיהן ואחר החזיק בקרקע וזרעו ואכל צמיחותיו וכל אחד משניהם טוען שהכל שלו זה שהחזיק באילנות קנה אילנות וחצי קרקע ולא חצי קרקע דוקא אלא חלק קרקע והוא כמה שצריך להם והוא מקומן וחוצה להם כמלא אורה וסלו אם הם שלשה ומהם ולמעלה וזה שהחזיק בקרקע קנה שאר קרקע ואם לא החזיק אלא באילן אחד אם טען אף על מקומו קנה מקומו כשיעור עביו עד התהום מצד חזקה שיש עמה טענה... שהיה לו למחות מצד גזלנות מ"מ היה לו למחות ולהודיע בתורת מה בא לידו של זה ושאינו שלו אלא שעל דעת כן הוא מניחו לירד שם ואם לא טען על המקום קנה אילנו לכל ימי חיותו של אילן ולכשיקצץ או ייבש נוטל עציו והולך לו ומ"מ אינו מכריחו לעקור כל ימי חיותו של אילן וזה שאמרו לימא ליה עקור אילנך וזיל פירושו שיאמר לו לכשייבש טול עציך ולך ואע"פ שיש מפרשים אותו אף בזמן האילן אין נראה כן ואף המפרשים כן לא אמרוה אלא דרך פירוש סוגיא אבל לא לענין פסק וכן מה שאמרו למטה לימא ליה לכורכמא רישקא זבינית לך עקור כורכמך וזיל פירושו כשם שלפעמים אדם מוכר מקומות היפים שבקרקעו לזריעת כרכום החשוב שאדם מניחו עד שיגמר כרכמו ואחר שנגמר בשולו אדם מכריחו לעקרו ואין לו לזרוע אחר תחתיו מכח אותו שכירות כך לא נמכר לך אילן זה להיות מקום מטעו מכור לך לעולם אלא לכל זמן שהוא צריך לאילן זה ואם יבש או נקצץ אין לך עוד בקרקע כלום ומ"מ שדה שעיקרו לאילן כגון כרם ופרדס וכיוצא בהם כגון כל מטע עשרה לבית סאה קנה הקרקע בחזקת האילנות כמו שביארנו למעלה:

3 זה שביארנו בהחזיק אחד באילנות ואחד בקרקע בודאי כך הוא הדין ואף לענין פירוש יש מפרשים כן סוגיא זו ר"ל סוגית זה החזיק באילנות וכו' מאחר ותפש בה לשון חזקה ומ"מ יש מפרשים אותה לענין דין אחר והוא בשנים שלקחו מאדם אחד זה אילנות וזה קרקע וזהו שנתגלגל זו בזוכה באילן על איזה צד הוא זוכה בקרקע וכן הדבר מוכרח לענין פירוש ממה שאמרו למטה פשיטא מכר אילנות ושייר קרקע לפניו לר' עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר יש לו קרקע ואפילו לרב זביד דאמר זה קנה אילנות וכו' דוקא בשני לקוחות ודבר זה אנו צריכין לברר את דינו והוא נמצא על שלשה דרכים האחד שמכר את האילנות ושייר קרקע לעצמו והאחד שמכר קרקע ושייר האילנות לעצמו ואחד שמכר את הכל קרקע לזה ואילנות לזה או שהחזיק בנכסי הגר באילנות ולא בקרקע או בקרקע ולא באילנות או שהחזיקו שנים זה בקרקע וזה באילנות וצריך שתדע לשיטתנו שהוזכרו בסוגיא זו דברים שאין פירושן כפשטן והוא מה שאמרו בה לימא ליה עקור אילנך וזיל שאין פירושו עקירה לאלתר אלא לאחר שייבשו ועיקר קושייתו אם מכר קרקע לזה ואילנות לזה ודעתך לומר שאין לבעל האילנות בקרקע כלום אם כן לכשייבשו יאמר לו עקור אילנך וכו' כלומר טול עציך ולא תטע אחרים במקומן ואין זה מכירת אילנות ואע"פ שהקונה אילן אחד או שנים בשל חברו אין לו קרקע מ"מ זה שמכר קרקע לאחד ואילן לאחד יראה שלא... מוכר הקרקע לעולם כך הוא מוכר האילן לעולם וכן מה שפירש אח"כ שבעל האילנות קנה חצי קרקע פירושו חלק הקרקע ולא חצי דוקא אלא מה שצריך לו והוא מקומו וחוצה לו מלא אורה וסלו וזה שאמר זה החזיק בקרקע וזה החזיק באילנות בשנים שלקחו מאחד זה אילנות וזה קרקע ופסק רב פפא שהלכה כמותו שאף באילן אחד יש לו קרקע הצריך לו לעולם והוא מקומו וחוצה לו כמלא אורה וסלו:

4 מכר קרקע ושייר אילנות לעצמו אף זה אפילו באילן אחד או שנים יש לו קרקע הצריך להם ואע"פ שהמוכר בעין יפה מוכר ובלא שום עכוב מ"מ מצד שהאילנות מכחישין את הארץ מתירא הוא שמא לכשייבשו לא יניחהו ליטע אחרים תחתיו ומתכוין לעכב קרקע לעצמו ואע"פ שבמוכר את הבית אמרו שלא מכר את הבור ואת הדות ושהוא צריך אח"כ ליקח לו דרך שאם שייר את הבור ואת הדות לא שייר קרקע הצריך להם והוא הדרך טעם הדבר מתוך שאין הבור והדות מכחישין את הארץ אינו מתירא שיהא בעל הבית בא עליו בעקפין ואינו מכוין לעכב הקרקע הצריך להם:

5 מכר אילנות ושייר קרקע לעצמו יראה מסוגיא זו שאף זה יש לבעל האילנות קרקע הצריך להם אף באחד או שנים ואין צריך לומר בשלושה ומטעם כל המוכר בעין יפה מוכר כר' עקיבא שהלכה כמותו ואחר שכן ראוי להקשות שהרי הלכה רווחת בפרק הספינה פ"א א' הקונה שני אילנות סתם בתוך של חברו לא קנה קרקע וכל שכן באחד ושמא תאמר שאף בכאן לא נאמר שיש לו קרקע אלא בשקנה שלשה אין זה כלום שאם כן לא הוצרכנו לחלק בה בין ר' עקיבא לרבנן שבקונה שלשה אילנות כלם מודים שיש לו קרקע ותירצו בה גדולי קדמונינו שבנרבונה שזו שבכאן בשלא שייר בעל הקרקע שום אילן לעצמו באותה קרקע ואף הלשון מוכיח כן שאמר מכר אילנות ושייר קרקע כלומר שלא נשתייר לפניו אלא קרקע ומאחר שלא נשתייר לו שום אילן אין דעתו על קרקע זו מחמת אילנות לעולם ודעתו היה למכור לבעל האילנות מקומן והצריך להם לעולם אף באחד או בשנים אבל משנה שבפרק הספינה בששייר לעצמו אף אילנות וכן הלשון מוכיח שאמר הקונה שני אילנות בתוך של חברו כלומר שיש שם אילנות הרבה והוא קנה מהם שנים וכל כיוצא בזה דעתו על הקרקע אף לאילנות ומקפיד על של חברו וכל שלא קנה שלשה ומהם ולמעלה לא קנה קרקע ולכשייבשו אומר לו טול עציך ולך וחכמי הראשונים שבקטאלונייאה הולכין בה לשטה אחרת לומר ששמועת פרק הספינה בשדה לבן שיש שם אילנות והואיל ואין עיקר השדה לאילנות אין ללוקח אילנות בהם קרקע כלל אלא לקונה שלשה שיש לו בקרקע מקומן וחוצה להם כמלא אורה וסלו וזו שבכאן בשדה אילן וכמו שנגררו כל השמועות אחר שמועת מטע עשרה לבית סאה וכל שכגון זה הקרקע טפלה לאילן ומאחר שעיקרו לאילן וזה קנה כל האילנות שבו קנה קרקע בכלן וחצי קרקע האמור בכאן דוקא הוא שמאחר שהקרקע טפלה לאילן וקנה כך האילנות קנה חצי הקרקע ויפה כחו מקונה שלשה אילנות או כמה בשדה לבן שלא קנה אלא הצריך להם וכן מכר לו קרקע ושייר אילנות לפניו קנה חצי קרקע וכן זה החזיק בקרקע וזה באילנות קנה כל אחד מהם חצי קרקע ולשטה זו אף הם מפרשים מכר אילנות ושייר קרקע ששייר בפירוש שאלמלא כן היתה הקרקע מכורה בכלל מכירת האילנות שהם עיקר ואין צריך לומר במכר קרקע ושייר אילנות שאתה מפרשה בשיירן בפירוש שאלמלא כן אף האילנות מכורין בכלל מכר הקרקע חוץ מאותן שנפרטו במשנה כגון חירוב המורכב וסדן השקמה וחבריהם כמו שיתבאר ענינם בפרקים הבאים וכן הלשון מוכיח שהרי כלן באו אחר שנים שלקחו מאחד שזה פירט אילנות לזה וקרקע לזה ויראה לי לשטה זו שכל ששיירו לוקחי האילנות באילנות ר"ל שלא קנו את כלן שחזר הדין לקונה אילנות בשדה לבן ואין להם אלא הצריך לקרקע בשלשה ומהם ולמעלה ולא כלום באחד ושנים:

6 כל שמכר האילנות הרצופים ר"ל נטועים על צד שאין יניקה מספקת להם כגון עשר נטיעות בפחות מבית סאה אין לו קרקע דעתו שהם עומדים ליבש וליקצץ וקרקע חוזרת לו ולענין חזקה מיהא הועיל כמו שביארנו למעלה:

7 יתבאר במקומו שהבא לזרוע בצד הכרם צריך להרחיק מעיקרי הגפנים ארבע אמות ואם בא לזרוע בצד גפן יחידית דיו בהרחקת ששה טפחים ויש הרבה גפנים שאין נידונות לענין זה אלא כגפן יחידית והוא שלא נקרא כרם לענין זה אלא בשנטעו מארבע אמות עד שמנה אבל אם היה בין הגפנים או השורות שמנה אמות ומהן ולמעלה הרי הן כמובדלות זו מזו ודיו בהרחקת ששה טפחים וכן אם היה ביניהם פחות מארבע אמות ואין שם אלא שתי שורות אינו כרם אלא כלם כגפן אחת ודיו בהרחקת ששה טפחים ומ"מ אם היו שם שלש שורות הרי הם כרם ורואין את האמצעית כאלו אינם ואע"פ שפסקנו בכאן במכרן רצופים שאין לו קרקע מ"מ לענין איסור כלאים יראה שכל עוד שהם חיות מיהא צריך להזהר בהם:

8 יש מפרשים בסוגיא זו מה שאמר בזה החזיק באילנות וזה בקרקע במה שהקשה עליה לימא ליה עקור אילנך אף בזמן חיותו של אילן הוא אומר כן ולא סוף דבר שלא ליטע אחר תחתיו ושמא תאמר והלא קונה אילן אחד בתוך של חברו אין לו קרקע ואעפ"כ אינו אומר לו עקור אילנך טעם הדבר שבעל הקרקע מכר לו האילן ולא אמר לו לקוץ והואיל והוא מאילנות העושים פירות דעתו להשאירו בחיותו אבל כאן שהקונה את הקרקע לא מכר לו לבעל אילן כלום ובבת אחת נקנו הקרקע לזה והאילן לזה ראוי לשאול שאם אין לו קרקע אף הוא יאמר לו שיעקור לאלתר עד שהעלה רב פפא שכגון זה יש לו קרקע הצריך לו אף באחד כמו שביארנו ומה שקשה לי לענין פירוש במה שאמר מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע אף לר' עקיבא מה הוצרך לומר אף לר' עקיבא והלא אתה מפרש ששיירן בפירוש ובבור ודות אף ר' עקיבא מודה שאם אמר חוץ מאלו שאין צריך לקנות דרך ונראה שלא שיירן בפירוש אלא שלא מכר את הקרקע האילנות ונפרשה בשדה אילן ומאחר שעיקרו לאילן לא נמכרו האילנות במכר הקרקע אבל אילנות ושייר קרקע אתה מפרש על כל פנים בשייר בפירוש שהרי הואיל ואילן עיקר נכלל הקרקע במכר האילן או שמא יראה שאין קרקע נכלל במכירת אילן לעולם אע"פ שלענין חזקה החזיק בקרקע בחזקת האילן וכן יראה לי ונמצא עקר הפירוש בסוגיא זו לפרשה בשדה אילן ולא שייר בפירוש אלא שלא מכר אלא אחד או אילנות או קרקע ואין זה נכלל בכלל זה לא אילנות בכלל קרקע הואיל ואילנות עיקר ולא קרקע בכלל האילן שאין קרקע נכלל בכלל מכר אילן לעולם אף במקום שהאילן עיקר ולא כתבתי דבר זה אלא להעיר על פירוש הסוגיא ולענין פסק מיהא כבר כתבנו הנראה לנו: