מפרשים:
1 בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת המוכר בנו של מוכר מוציא מיד הלקוחות פירוש בלא מעות שאם אתה אומר במעות מה הוצרכנו בזו פשוט היא שהמכר בטל שהרי מה שאירש מאבא מכור לך הוא אלא שבא לומר שחוזרין לו בלא דמים שאינו יורש של אביו אלא של אבי אביו ולא סוף דבר בפשוט אלא אף בכור שמכר חלק בכורה בחיי אביו ומת המוכר בנו מוציא מיד הלקוחות ושמא תאמר והלא אם הוא יורש את אבי אביו ולא את אביו מה לו אצל חלק בכורה והלא אינו ראוי ליטלה בנכסי אבי האב מ"מ יכול הוא לומר אבי האב אני יורש ובמקום אב אני עומד:
2 מי שהיה יודע בעדות לחברו עד שלא נעשה גזלן ונעשה גזלן הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מקיימין אותה ומאמינים כתב ידו המקויים על פי אחרים והוא שהוחזק כתב זה ונתקיים בבית דין קודם שנעשה גזלן שאין לחוש שלאחר שנעשה גזלן כתב ומה שאמרו בעד זומם שלמפרע הוא נפסל ביאורו משעה שהעיד שקר אע"פ שלא הוזם עדין היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידין לו ואע"פ שלא נתקיים בבית דין קודם שנעשה חתנו שפסול קורבא אינו מחשש עדות שקר אלא מגזרת מלך שהרי אף משה ואהרן בעדות אחת אין נאמנין:
3 נפל הבית עליו ועל אשתו שביארנו במשנה שנכסי צאן ברזל הם בחזקת שניהם ויחלוקו יורשי הבעל ויורשי האשה יש שואלין שהרי בשומרת יבם שנפלו לה נכסים אמרו בכתבות שנכסי צאן ברזל בכלל כתבה ותוספת בחזקת יורשי הבעל ומתרצים מפני שהיבם במקום בעל אבל כל שאין יבם שוה חזקתם ויחלוקו וחכמי התוספות כתבוה בדרך אחרת וזו נראית יותר ובמסכת כתבות יתרחבו בה הדברים בע"ה:
4 הבן אינו יורש את אמו והוא בקבר כדי להנחיל לאחים מן האב כמו שהתבאר:
5 האב שנשבה ולא נודע יום מותו ולא היה לו בן אלא בת ואותה בת היתה לה בן ומתה ואח"כ מת הבן והרי יורשי האב ר"ל האחים אומרים שהבן מת תחלה ולא זכה בנכסי האב ואין יורש אלא הם ויורשי הבן אומרים שהאב מת תחלה וזכה בהם הבן להנחילם ליורשיו והם אחיו שמצד אביו ולא מצד אמו או אחי אביו הרי אלו יחלקו וכן הדין בבן שנשבה ומת אבי אמו כך פסקו גדולי הפוסקים והמחברים וגדולי קדמונינו חלקו בה הואיל ובנפל הבית עליו ועל אמו אמרו שהם בחזקת יורשי האם:
6 זה שהוזכר כאן באחד שאמר לחברו נכסי דבי בר סיסין מזביננה לך והיה שם קרקע שהיתה נקראת כן אלא שלא היתה מאותן הנכסים וכן באחד שהחזיק בקרקע של חברו וטען בה שני חזקה עם טענת מקח והלה משיב בשכוני גואי הואי כלומר ואין חזקתך כלום כבר ביארנו הכל יפה במסכתא זו בפרק חזקת הבתים:
7 ונשלם הפרק ת"ל: