מאירי על בבא בתרא נ״ג

1 כל שהוא זה שאמרו במשנה פירושו שיהא בה תועלת כל שהוא אע"פ שאינו תועלת גמור כיצד היה שם פירצה והיה אפשר ליכנס בה בריוח וגדר בה עד שאי אפשר ליכנס בה בריוח אע"פ שעדין נכנסין בה בדחק הרי זה מעשה המועיל והחזיק היה פתח שבו רוצה הוא ליכנס צר או קצר ונכנסין בה בדחק ופרץ בה כל שהו עד שנכנס בה בריוח אע"פ שאף מתחלה היו נכנסין בה הואיל והוציאה מצרה לרוחה הרי זה הועיל והחזיק הא אם לא הועיל כלום אין כאן חזקה:

2 נעילה זו שביארנו שהיא חזקה יש שפירשוה בסגירת הדלת לבד שהיה פתוח והרי הועיל בסגירתו לענין שמירה ויש מפרשים הוא הדין אם היה נעול שיפתחנו והרי הועיל בפתיחתו ליכנס אלא מפני שדרך הלוקח ליכנס בבית בשעת גמר מעשה לראות את הבית עובר לקנייתו הוא תופש לשון נעילה שיקנהו דרך יציאתו ולדעת זה מה שאמרו במסכת גיטין ע"ז ב' ותיחוד ותפתח פירושו ותיחוד או תפתח ויש מפרשים שהפתיחה אינה כלום ובנעילה מיהא מודים ויש מפרשים שאין חזקה אלא בשניהם ר"ל נעילה ופתיחה והוא שאמרו ותיחוד ותפתח וחכמי הצרפתים פירשו בנעילה זו קביעות המנעול בדלת ואין לשון כל שהוא נופל בה יפה ויש מפרשים נעילה במנעול ויש שפירשוה בנעילה במפתח והדברים נראין ויראה לי אף בשהיה מוגף שהרי הוציאה משמירה פחותה לשמירה מעולה:

3 הלך בקרקע זה לארכו ולרחבו על דעת קניה התבאר במקום אחר שאין זה כלום ומ"מ אם מכר לו שביל להלך בו לכרמים ואמר לו לך בו וחזוק קני הואיל ונעשה להלוך חזקתו בהלוך וכמה שיעור רחב הדרך שהוא קונה בהלוך אם היה המקום מסויים במחיצות קונה בכדי שיגביה רגלו אחד ויניח את חברו בדרך הלוכו ואם אין שם מחיצות קונה בכדי שיסתבב בה וחבילות זמורות על ראשו:

4 עשה בו מלאכה לשמירת נזק הבא על הקרקע פתאום אין זה חזקה שאין זה דבר המוכיח שלעצמו הוא עושה אלא שהוא חייב בכך וכמו שביארנו במציעא לכל אבדת אחיך לרבות אבדת קרקע ואין חזקה עד שיעשה מעשה שאינו חייב בו מן התורה והדבר מוכיח בו שאינו עושהו אלא לעצמו מעתה היה פירצה קטנה בכותל והיה שטף מים מזומן ליכנס ולהפסיד ובא זה ונתן צרור באותה פרצה או שכבר נתכנסו מים שם ומפסידין וזה נוטל צרור מן הכותל כדי לעשות להן שביל דרך שם אין זה חזקה שאין זה אלא כהברחת ארי מנכסי חברו שאף הוא חייב בכך אבל אם היה הדבר בהפך שהמים מועילין לקרקע ונטל צרור לעשות פרצה קטנה ליכנס המים דרך שם או שהיו שם מים ומלחלחים את הזרעים ומתירא שמא יצאו ונתן צרור באיזה מקום פירצה שהיה לבו נוקפו להיותן יוצאות דרך שם הרי זו חזקה:

5 כבר ידעת בגר שאין לו יורשים שמת שכל המחזיק בנכסיו זכה בהם היו שתי שדות בנכסי הגר ומצר אחד ביניהם אע"פ שהחזיק באחד מהם על דעת חזקת שניהם ולא היה לבו על המצר לא קנה את השני אלא זה שהחזיק בה לבד ואם החזיק בזו על דעת שיקנה את חברתה ולא לקניית עצמה לא קנה כלום:

6 היה דעתו על שתי השדות ועל המצר או שהחזיק במצר על דעת שתיהן הרי זה ספק ואם בא אחר והחזיק בה לקנותו פירשו גדולי המחברים שזכה האחרון ומ"מ יראה שהמחזיק בה תחלה לתשמיש הרי הוא נתבע והמוציא ממנו יביא ראיה ודבר זה פירשוהו כל הגאונים בנכסי הגר כמו שכתבנו אבל בקניית שדות חברו כבר אמרו מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כלן ואע"פ שלא נאמר כן אלא בכנגד טענותיו במקום שאין צריך מעות מיהא כגון נתן לו עשר שדות בעשר מדינות בחזקה של אחת מהן קנה כלן מה בין אלו לנכסי הגר שבאלו דעת אחרת מקנה אותן וכונת המקנה להקנותו את הכל אבל נכסי הגר שאין כאן דעת אחרת מקנה אותם לא קנה בהם אלא מה שהחזיק וכן שני בתים זו לפנים מזו בנכסי הגר החזיק באחד על דעת חזקת שניהם לא קנה אלא זה שהחזיק בו ואם החזיק בו על דעת שיקנה חברו לא קנה כלום ויש גורסין בה שאם החזיק בפנימי על דעת שתיהן הואיל ויש לפנימי דרך על החיצון קנה שתיהן:

7 מי שבנה פלטרין בנכסי הגר הואיל ולא עשה כלום בגוף הקרקע ואף בנינו אינו מועיל כלום עד שיעמיד דלתות לא קנה ואם בא אחר והעמיד דלתות קנה זה השני ומ"מ יש אומרים דוקא בשבנה בלא יסוד אבל אם בנה בתוך היסוד הואיל וחפר בגוף הקרקע קנה ומ"מ יראה שאם מצא היסודות חפורים ובנה לא קנה מצא פלטרין בנויים ותקן או ייפה בהם מעט ובלבד שיקרא יפוי או תקון קנה כיצד סד את הכותל בסיד או שייפהו אם עשה זה בשיעור אמה על אמה וכנגד הפתח קנה ולמטה יתבאר שאם צר צורת איזה בעל חיים בכותל של נכסי הגר קנה ואין צריך כנגד הפתח ולא אמה על אמה שמא תשאל היאך אפשר שבבנין כל הכותל לא קנאו ובסיוד וכיור קנאו תדע שאין נכסי הגר נקנים אא"כ עשה מעשה בגוף הקרקע או מעשה המועיל לגוף הקרקע וכשהניח הגר קרקע בלא כותלים ובא זה ובנה כותלים ולא העמיד דלתות הרי אין כאן מעשה בגוף הקרקע ולא מעשה המועיל לגוף הקרקע שהרי אינו ראוי למה שהוא מכוין בבנינו אבל כשמצא פלטרין בנויים הרי אף כותלים אלו בכלל נכסי הגר וכך שעושה מעשה בכותלים אלו הרי הוא עושה בגוף הנכסים שהניח הגר ולפיכך קנה אע"פ שאין כאן תקון אלא יפוי והשבעת עין אפילו לא עשה אלא שהציע שם מצעות על דעת יפוי ועל דעת קניה קנה:

8 עבד כנעני הרי הוא כקרקע לענין קניה ונקנה בכסף או בשטר או בחזקה ומה היא חזקה שבו שיתחיל להשתמש בו כדרך שאדם משתמש בעבד נעל לו מנעלו התיר לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו ורחצו סכו גררו הלבישו הנעילו הגביהו קנאו וכל שכן אם הגביהו רבו לו שקנאו אלא שהגבהת רב לעבד הוא קנין הגבהה והגבהת עבד לרב הוא קנין חזקה וכן יש בו שאר מיני חזקות שהוא נקנה בהן כמו שיתבאר במסכת קדושין ולמדת מ"מ שהמלבישו קנאו ומכאן יצא להצעת מצעות בנכסי הגר שקנה שהצעת מצע והלבשה דומים הם זה לזה כללו של דבר כל שאדם מתקן או מיפה או מועיל בגוף קרקע בנכסי הגר קנה וכל שעבד מתקן או מיפה או מועיל לרבו במעשה נקנה ויש מפרשים בהצעת מצע שבנכסי הגר ששכב או ישב בהם ומסתייעים בחזקה זו ממקרא שיצא דין חזקה משם והוא ושבו בעריכם אשר תפסתם במה שתפשתם בישיבה: