1המשנה השניה והכונה לבאר בה ענין החלק השני והוא שאמר סדר נחלות כך היא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו בן קודם לבת כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת בת קודמת לאחים כל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחים אחים קודמין לאחי האב כל יוצאי ירכו של אחים קודמין לאחי האב זה הכלל כל הקודם בנחלה כל יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו אמר הר"ם יש לך לזכור בסדר הנחלות שלשה עקרים האחד כי כשימות אדם בניו קודמין לנחלתו ואם אין לו בנים תשוב הירושה לאב והעקר השני כי כל הזוכה בירושה ראה בפיה"מ הנדפס בגמ' הוא אותו שנפטר והעיקר השלישי כי הזכרים קודמין לנקבות כשקורבתם אצל המת שוה ואלה השלשה עיקרים הם יסוד הענין לידע מי יירש ומי לא יירש והנני עושה לך משל יתבאר לך ממנו היאך ראוי על אלה העיקרים לירש האחים והאחיות ואחי האב ואחות האב ואבות האבות בענין שכשימות אדם על דרך משל יורש אותו אב אב זקנו ושים בלבך כי עמרם נפטר והיה ראוי לירש אותו משה ואהרן ואינם מצויים חיים ובקש מהם הזכרים והם לא נמצאים ובקש מהם הנקבות לא נמצא תשוב הירושה למרים להעדר הזכרים וזרעם מצאנו מרים שכבר מתה ובקש אם הניחה זרע זכר או בן זכר ואם לא נמצא נחזור אחר כן לבקש אם יש לה בת או זרע בת ואם לא נמצא נחשוב שקהת הוא הנפטר לא עמרם ונחקור על יורשיו ר"ל יורשי קהת על הדרך שעשינו בזרע עמרם ואם מצאנו יצהר וחברון ועוזיאל אחי עמרם נוריש אותם נכסי עמרם לפי שהם יורשי קהת ועל זה הצד ירושת האחים ואם נעדרו נחקור על זרעם הזכרים לפני הנקבות ואם נעדר זרעם נבקש בת קהת שהיא אחות עמרם ואם נמצאת תירש ואם נעדרה יבוקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע ויהיה זרע קהת נעדר חזרה הירושה לאביו והוא לוי אם נמצא לוי ואם נעדר נשים כאילו לוי הוא הנפטר נבקש זרעו והוא גרשון ומררי אם נמצאו יירשו לפי שהם בני לוי שראוי לירש והוא שזכה בנחלות קהת ועל דרך זה יירשו אחי האב ואם נעדרו גרשון ומררי וזרעם הנקבות חזרה הירושה ליוכבד ואם נעדרה נבקש זרעה הזכרים לפני הנקבות ואם לא נמצא לה זרע חזרה הירושה ליעקב ונחזור על יורשיו שהם הבנים לא נמצא אותם ואת תולדותם תחזור הירושה ליצחק ונחשוב כאלו יצחק הוא המת וחזור על יורשיו והוא עשו נכרת הוא וזרעו זכריהם ונקבותיהם חזרה הירושה לאברהם והזכרים קודמין לנקבות בכל זה ועל זה הדרך הולכת תמיד וזהו שאמרו נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן הנה נתבאר לך היאך יירש אברהם לעמרם ונתבאר לך שאין ירושה לאחים בחיי האב ולא לאחי אבי האב בחיי אבי אבי האב ולא לאחי אבי אבי האב בהמצא זקנו של אב האב ועל דרך זה תעלה תמיד ושמור העקרים האלה ולא יסורו ממך:2אמר המאירי סדר נחלות כך הוא איש כי ימות אם יש לו בן הוא יורשו ואם אין לו בן הבת יורשתו וכן הדין בכל המורישים הזכרים לעולם קודמין לנקבות וכן כל יוצאי ירכו של בן קודמין לבת ר"ל שאם לא נמצא לו עכשו בן מחזרין אחר יוצאי ירכו אם נמצא לו שום זרע אפילו בת אפילו בת הבת עד כמה דורות היא יורשת ומפקעת הירושה מבתו של מוריש ואם לא היה לו בן ולא מזרעו הבת יורשת ואם אין בת מחזרין אחר זרעה על הדרך שכתבנו ואם אין לו בת ולא שום זרע ממנה אם יש שם אב אב יורשו ואע"פ שלא הוזכר כאן הרי הוא מזכירו בסוף המשנה ואם אין האב קיים מחזרין אחר זרעו והוא אחי המת שהוזכרו בכאן לא היו שם אחים מחזרים אחר זרעם ואם אין שם זרע אבי האב יורש ואם אין שם אבי האב מחזרין אחר זרעו והם אחי האב ואם אין שם אחי האב מחזרין אחר זרעם ואם אין שם זרע אחיות של אב יורשות ואם אין אחיות מחזרין אחר זרען לא נמצאו שם אחי האב ולא אחיות ולא זרע מהם נחלה חוזרת לאביו של אבי האב או לזרעו והם אחי אבי האב וכן לעולם נחלה ממשמשת והולכת עד כמה דורות אפילו עד ראובן זה הכלל כל הקודם בנחלה אם אינו קיים יוצאי ירכו קודמין והאב קודם לכל יוצאי ירכו כמו שביארנו הא למדת שמי שמת והניח בת ובת הבן או אפילו בת בתו של בן עד כמה דורות אין הבת יורשת במקום בת זו כלום וכן מי שהיו לו שני בנים ומתו והניח אחד מהם עשרה בנים ואחד מהם בת קטנה ומת המוריש הרי בת זו הקטנה יורשת חצי הממון ועשרה בני האחר אינן יורשין אלא החצי האחר ועל דרך זה אתה אומר בכל היורשים וזה שאמרו במשנה זו כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין פירושו קודם בנחלה מחמת קורבא אבל בעל אע"פ שקודם לכל שאר קרובים בנחלה אין יוצאי ירכו קודמין שהרי כל שמת הוא בחיי אשתו אין בניו יורשים כלום כמו שביארנו:3זהו ביאור המשנה וכלה הלכה פסוקה היא ומה שנתחדש עליה בגמרא ממה שלא בארנוהו כך הוא:4דייני ישראל הגדולים והנכבדים יש להם רשות לשנות בסדרי נחלה לפי מה שרואין לצרך שעה כמו שדרשו ויאמרו ירשת פלטה לבנימין שהתנו עם שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחים וטעם תקנתם מפני ששבט בנימין נתמעט ולא נשארו אלא שש מאות ונמצאו הרבה נחלות להרבה בנות ותקנו להם שלא לגרע נחלתם שלא יהו יורשות עם אחי אביהן אלא האחים יהו יורשים אף חלק אחיהם המת וישיאו את הבנות כראוי להם ומ"מ אם היתה בת יחידה שלא במקום בן אחי האב היו משיאין אותה בשבטם הרי מ"מ שתקנו הפקעת נחלה לצרך שעה שהפקר בית דין הפקר ומ"מ בדבר שהוא מעשה צדוקים אין עושין כן שלא יהו מוצאין להם סעד מתוך מעשים שלנו מעתה כל האומר תירש הבת עם בת הבן אע"פ שאינו אומר כן בתורת דין שאין לבא עליו מתורת טועה בדבר משנה אלא שאומר בתורת תקנה ולצורך שעה ואפילו נשיא שבישראל שכחו יפה והפקרו הפקר יותר משל בית דין אחר אין שומעין לו ודין זה היה ידוע לצדוקים: