מפרשים:
1 אף לענין שדה אחזה דנין את האח כנכרי ולא את הבן כיצד המקדיש שדה אחזה יכול המקדיש לפדותה לחשבון זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף והדמים נופלים לבדק הבית הגיע היובל ולא גאלה הכהנים נותנים דמיה לבדק הבית שלא לצאת הקדש בלא פדיון והשדה מתחלקת להם מכרה הגזבר לאחר הרי הבעלים פודין מיד הלוקח כמיד הגזבר ואם הגיע היובל ולא פדאה יוצאה לכהנים ואין צריכין ליתן בה דמים שכבר נפדית ואפילו גאלתה בתו של מקדיש או אחיו או אחד מקרוביו הדין בה כן כך למדנו בערכין בבת הואיל ולענין נחלה כאחר היא אצל הבן כך לענין שדה אחזה הרי היא כאחר אבל אם גאלה בנו של מקדיש חוזרת לאביו ביובל ומלשון גדולי הרבנים אפשר שיראה לך שתכף שמכרה הגזבר לאחר הופקעה זכות הבעלים עד שאין בידם עוד לגאלה ואין זה כלום:
2 אף לדין עבד עברי התבאר במסכת קדושין שעובד את הבן ולא את האח אף במקום שאין בן אלא שיש לחוש אם עובד את הבת אם לאו ואע"פ שבשדה אחזה בת כאחר אפשר שממלת אחר באנו לומר כן ומ"מ גדולי המחברים כתבו בפירוש שאינו עובד את הבת:
3 כלל גדול שבדברי חכמים ושכל דרכי התורה תלויים בו הוא להיות כל מעשיו של אדם לשום שמים הן בשעה שהוא עושה מצוה שלא יעשנה דרך הרגל ומצוה מלמדה הן בדרך מדרכי העולם כמו שרמזו בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עברה אף כשמקיים מצות נשואין צריך שתהא כונתו לשמים ושישתדל בהם להעמיד ממנה תולדות הגונות ופונות לעבודת השם מעתה ראוי לו שידקדק בנשואיו לישא בת אבות ועל כל פנים יבדוק באחיה יותר מכלם שרוב בנים דומים לאחי האם צא ולמד מאהרן שנשא בת עמינדב ואחות נחשון צא ובדוק בתולדותיו שמעולם לא העבירו את הדרך: