1זה שביארנו במשנה כשהמותר מגיע יתר מרובע לסאה ואינו מגיע לתשעת קבין שהוא מחזיר לו שהבחירה ביד המוכר במה שמחזיר לו אם רצה מקבל כל המותר בקרקע ואם רצה כופין את הלוקח ליתן לו מעות פירושו בשלא נשתנה ערך הקרקע אבל אם נשתנה ערך הקרקע הן שהוקר הן שהוזל אם רצה קרקע נוטלו שהבחירה בידו אם לקרקע אם למעות אבל אם רצה מעות על כל פנים כופין אותו ליטלם בשער הזול שאם הוזלה אומר לו הב ליה כזילא דהשתא או טול קרקע ואם הוקרה אומרין לו הב ליה כשער שלקח או טול קרקע וגדולי המפרשים פירשו בזו דברים שאינן נראין:2כבר ביארנו בבית כור אני מוכר לך שכל שפיחת או הותיר רובע לסאה נמחל ויתר מכן מחזיר עם כל הרובעין במעות ואם הגיעה החזרה לתשעת קבין הואיל ומקום חשוב הוא מחזירו בקרקע על כרחו של מוכר אל תחשוב שאם מכר לו בקעה גדולה של שני בתי כורים והגיע המותר לתשעת קבין שיהא זקוק להחזיר לו שלעולם כל שאין המותר מגיע ליתר מרובע לסאה אפילו הגיע לכמה קבין נמחלו והם שבעה ומחצה לכור אבל אם יש שם יתר על שיעור זה אם מגיע לתשעת קבין איזה שיעור שיהא בקרקע שהוא לוקח מחזיר לו בקרקע ואם לאו מחזירו במעות על הדרך שביארנו נמצאת למד שזה שאמרו ואם שייר בשדה תשעת קבין פירושו במכר בית כור וזה שאמר ובגנה חצי קב פירושו במכירת בית סאה שעל כרחך כל שאין היתר או הפחות מגיע ליתר מרובע לסאה נמחל אפילו הגיע לכמה וגדולי המחברים כתבו שמועה זו בדרכים אחרים ונמשכו בה אחר גאוני ספרד שפירשוה בפירושיהם על אותם הדרכים ואין הדברים נראין:3זה שביארנו במכר לו שדה שכל שהגיע המותר ליתר מרובע לסאה ולא הגיע לתשעת קבין שמחזיר לו מעות הואיל ואינו מקום חשוב אם נעשית גנה ביד הלוקח קודם שהעמידו בדין על המותר הדבר ספק אם יכול לומר לו הרי גינה היא ומקום חשוב הוא אצל גנה או שמא אחר שעת המקח אנו הולכין לענין זה ומעתה דנין בו קולא לנתבע ויש מפרשים אותה שקודם שמדד נעשית גנה:4זה שביארנו שאם לא הגיע המותר למקום חשוב כופין את הלוקח ליתן לו מעות עליו אם היה סמוך לשדהו של מוכר אין כופין אותו ליקח אלא אפילו היה שם כל שהו יתר על המחילות מחזיר לו את הכל בקרקע אצל שדהו היה מפסיק ביניהם בור או אמת המים או רשות הרבים או רצועות אילנות הרי זה ספק אם הוא נקרא סמוך לשדהו אם לאו ודנין בו קולא לנתבע:5יש בסוגיות אלו דרכים אחרים להרבה גאונים ולא חששתי לכתבם מפני שזו שכתבנו היא הישרה שבכלם וכן הסכימו חכמי הדורות:6המשנה השלישית והכונה בה להשלים עניני ביאור החלק השני ואמר על זה מדה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר בטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל בטל מדה בחבל את הן חסר ואת הן יתר דברי בן ננס בסמניו ובמצרניו פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה אמר הר"ם ינכה יפחות מן הדמים שיעור מה שחסר מן המדה ואין הלכה כבן ננס אבל יקח הלוקח בכגון זה הדבר כלו הפחות שבשיעורין וזהו שאמר הלך אחר הפחות שבלשונות וכבר ידעת כי המצרים הם הגבולים וכשאמר לו בית כור אני מוכר לך והגבילו והוא מה שאמר במצרניו כלומר שיגביל אותו מכל צדדיו יראו המקום ההוא המוגבל אם כן הוא בית כור או פחות שתות או יתר שתות ודין שתות כדין פחות משתות:7אמר המאירי מדה בחבל הן חסר הן יתר ביטל הן חסר הן יתר מדה בחבל הן חסר הן יתר מדה בחבל ביטל מדה בחבל הן חסר הן יתר כדברי בן ננס שהוא סובר שתוכף שני לשונות זה לזה שהאחרון כנגד הראשון ביטל שני את הראשון ואין הלכה כן אלא אחר פחות שבלשונות לתובע שהוא מוציא מחברו מפני שהוא ספק והמוציא מחברו עליו הראיה בסמניו ובמצרניו וכו' וכבר ביארנוה במשנה השניה זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
