מאירי על בבא בתרא ק״נ

1 אע"פ שבענינים אלו עשו מטלטלין כקרקע לענין כתב כל נכסיו לבנו וכתב לאשתו קרקע כל שהו שאבדה כתבתה אינו כן אלא אם כתב לה מטלטלין לא אבדה כתבתה אפילו אם ייחד לה מטלטלין וישנם בעין ויש מפרשים שהדבר מוסב לשייר לעצמו שלא אבדה כתבתה שאם שייר מטלטלין אבדה שהרי הוא כאלו לא שייר אחר שאין יכולה לגבות מהם ומ"מ גדולי הפוסקים כתבו שבזמן הזה שתקנו הגאונים לגבות כתבה מן המטלטלין אף בכתב לה מטלטלין איבדה כתבתה ולא יראה לי כן שלא תקנו דבר זה אלא לתועלתה ולצורך גובינת הכתבה ולא להפקיע את זכותה ולא עוד אלא שדין זה דיו בחדושו הבו דלא לוסיף עליה:

2 קרקע כל שהו חייבת בהנחת פיאה ובהבאת ביכורים ובוידוי שלהם ר"ל קריאת הפרשה וכבר ביארנוה בסוף פרק לא יחפור:

3 כבר ביארנו במקומו שכל שאין לו חמש רחלות פטור מראשית הגז הא אם יש לו חמש חייב ודוקא שיהא משקל מנה ופרס בין כלם וכן פירשנו שם דבר זה במנה בן ארבעים סלעים שיהא בין כלם משקל ששים סלעים וכן פירשנו שם הענין דוקא שיהו מחמשות כלומר שיהא בכל אחת מהן משקל י"ב סלעים הא אם היתה באחת מהן פחות מיכן אע"פ שחברתה ממלאה את חסרונה או יותר פטורות:

4 מי שהקנה לפלני מטלטלין שלו הקנאה הראויה בריא כדינו ושכ"מ כדינו הרי זה קנה כלי תשמישו אבל לא חטים ושעורים וכל שכן אוכלין ומשקין כגון יין ושמן וקמח וכיוצא בהן אבל כל מטלטלין שלי קנה אף חטים ושעורים ואפילו ריחים העליונה וכן העבדים בכלל המטלטלין ויראה אף בלא אמר כל המטלטלין ומ"מ ריחים התחתונה הואיל וקבועה בארץ לא קנה ואם אמר כל מטלטלין אף ריחיים התחתונה ומ"מ גדולי המחברים כתבו באוכלין ומשקין שלא קנה אא"כ אמר לשון נכסים חכמי הדורות שלפנינו כתבו שהמעות הרי הם בכלל מטלטלין ומביאין ראיה ממה שאמרו בפרק הזהב מ"ד ב' כל המטלטלין קונין זה את זה ואמרו שם אפילו כיס מלא מעות בכיס מלא מעות ואע"פ שהעמידוה שם בפסלתו מלכות מ"מ לענין לשון מטלטלין דינם שוה וכן כתבו גדולי המפרשים בבהמה שהיא בכלל מטלטלין שהרי היא נעשית חלפין כמו שאמרנו בחמור ופרה ועוד ממה ששאלו בעבד ולא שאלו בבהמה אלמא פשוט הוא שהבהמה מטלטלין:

5 המוכר את העיר מכר בתים וחצרות בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות ובתי הבדים ובית השלחין אבל לא את המטלטלין שלא נמכרו עם מכירת הבתים ולא את העבדים ואם אמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלן מכורים ואפילו בהמה ועבדים וכבר ביארנו ענין זה בפרק המוכר את הבית:

6 חמשה הם שאין נידנין בדין האמור בהם עד שיכתבו כל נכסיהם בלא שום שיור והם שכ"מ שכל ששייר כלום אינו נדון בדין מתנת שכ"מ כמו שביארנו במשנה והשני אשה והוא שאמרו הכותב כל נכסיו לאשתו נשואה בין בריא בין שכ"מ לא עשאה אלא אפטרופא שאם שייר כלום בין קרקע בין מטלטלין קנתה כל מה שכתב לה והשלישי עבד והוא שהזכרנו למעלה שהכותב כל נכסיו לעבדו קנה שאם שייר כל שהוא לא קנה והרביעי הכותב כל נכסיו לבניו בין בריא בין שכ"מ וכתב לאשתו קרקע כל שהו שאבדה כתבתה כמו שביארנו בפרק יש נוחלין שאם שייר לעצמו קרקע כל שהו כתבתה קיימת שהרי היא סומכת על מה ששייר ויראה לי אחר התקנה אף בשיור מטלטלין החמישי מברחת וענינה שכשהאשה רוצה להנשא ויש לה נכסים הרבה שאינה רוצה להביא את כלם לבעלה ומתיראה שיהא בעלה זוכה בפירותיהם או אף בגופן לאחר מיתתה וכותבת לאחד מבניה או קרוביה כל נכסיה ואח"כ נשאת ונתגרשה או מת בעלה ודנין בה שמתנתה בטלה שלא נתכונה אלא להבריח את הנכסים מבעלה על הדרך שביארנו ואם שיירה כלום שלא כתבה לו אפילו מטלטלין מתנתה קיימת שאלו לא נתכוונה אלא להבריח כל מה שנשתיירה בידה אמר מה שהביאה לבעלה היתה כותבת הא למדת שכלם אף שיור המטלטלין נעשה שיור חוץ מכתבת אשה כמו שביארנו:

7 זו שהבריחה את נכסיה שמתה היא בחיי בעלה יראה ממסכת כתבות שקנה המקבל אבל אם פרשה במתנתה ואמרה מהיום לכשארצה תחול המתנה לא קנה שכל שלא אמרה רוצה אני לא חלה המתנה ואף הבעל לא קנה שנעשו כנכסים שאין ידועים לבעל לדעת ר' שמעון כמו שהתבאר שם ומ"מ לכל זמן נשואיה מיהא מתנתה קיימת שהרי עיקר כונתה כך הוא:

8 אע"פ שביארנו במי שאמר מטלטלין שלי לפלני שיש הרבה דברים שאינן בכלל מטלטלין מ"מ במלת נכסים אינו כן אלא כל שאמר נכסי לפלני והקנה כראוי בריא כדינו ושכ"מ כדינו הכל בכלל מטלטלין ועבדים וקרקעות ובגדים ובהמה וחיה ועוף ושטרות ומעות וכספים וספרים ותפלין אבל ספר תורה הדבר בספק אם הוא בכלל נכסים אם לאו ומתוך כך אינו נוטל ואם תפש תפש:

9 נכסים שיש בהם אחריות נקנין בכסף ושטר וחזקה על הדרך שיתבאר במקומו ושאין להם אחריות עיקר קנינם במשיכה או אגב קרקע וכבר התבארו ענינים אלו במסכת זו אלא שעקר מקומן בראשון של קדושין:

10 האומר זכו בשדה זו לפלני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשדה בין בשטר קדם המוכר וכתב שטר ללוקח שהרי כותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה לו שטר בכל מקום שהוא הואיל ומקנהו לו אגב קרקע כדין כל קניית מטלטלין אגב קרקע וכבר ביארנו דיני שלשה שטרות אלו בארכה בפרק הספינה: