מאירי על בבא בתרא ע׳ א

1 כבר ביארנו במשנה שהמוכר את השדה לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה מעתה מכר לו שדה והתנה לו חוץ מחרוב פלוני והוא מן המורכבין או חוץ מסדן פלני מכיון שלא היה צריך להתנות והתנה לא על החרוב התנה אלא ששייר מן השדה כשיעור דמי אותו חרוב וכן הדין במי שאמר שדה זו אני מוכר לך חוץ משדה פלני הואיל ואותו שדה פלני לא היה צריך לו לשיירו שהרי לא היה בכלל המכר לא על אותו שדה התנה אלא שאומרים ששייר בגוף השדה כשיעור דמי אותו שדה ומעתה רואין אם יש בשדה הנמכר תשעת קבין אחר שנשתיירו דמי אותו שדה או דמי אותו חרוב המקח קיים ואם לאו מקחו בטל שהרי שדה מכר ופחות מתשעת קבין אינו שדה ומעתה אם היו שם חרובין אחרים מורכבים אתה למד שלא קנאם שאלו היה מכוין לשיור החרוב היה ראוי לומר מכיון שזהו ששייר גלה בדעתו שהאחרים בכלל המכר אבל מכיון שביארנו שלא כיון לשיור החרוב כל שכן שאין ממנו גלוי דעת אצל האחרים וכן הדין אם אמר חוץ מחצי חרוב פלני והוא מורכב או חוץ מחצי סדן פלני שלא קנה לא שאר חרובין ולא אף את החצי האחר שבחרוב זה שלא כיון אלא לשייר בגוף השדה כשיעור דמי חצי החרוב או חצי הסדן:

2 יש שואלין מפני מה אתה אומר שבגוף הקרקע שייר ושמא לא כיון אלא לשייר לו דרך ותירצו בה שאלו כן היה לו לומר חוץ מן החרובין ומ"מ יראה מדבריהם שאם לא היה שם אלא הוא שאין אומרין שבגוף הקרקע שייר אלא שלא נתכוון אלא לדרך ומ"מ יראה לי שאין דרך אלא למשייר דברים שאי אפשר לו להעתיקם משם כגון בור ושובך וגת וכן נראה מלשון המשנה שלא הוזכר ענין דרך אלא על אלו ודוקא בדרך זה ר"ל שנשתייר הדבר מאליו ולא נכלל בכלל המכר אבל כל ששיירו בפירוש הן מכר אילן ושייר קרקע הן מכר קרקע ושייר אילן יש לו דרך כמו שיתבאר בפרק הספינה ומ"מ חכמי הצרפתים נוטים לדעת שלישית לומר שלשון זה אין ממנו שיור לגוף הקרקע כלל אלא שלדרך הוא מתכוין ואין גורסין בכאן אלא לדמי וגירסא שלהם היא אלא לא קני:

3 וגדולי הפוסקים והמחברים לא הביאו שמועה זו בחבוריהם ונראה שדעתם שאין דבור זה מעלה ומוריד כלל לא לדרך ולא לשיור גוף הקרקע ולא לגלוי דעת של הקנאת האחרים וכן הדברים נראין לי שאם משום דרך אין דרך אלא למה שאי אפשר להעתיקו משם כמו שביארנו ואי משום הקנאת שאר חרובין אין דבור הבא להועיל לעצמו מזיק לו ואין המוסיף בביאור גורע בדינו ואם משום שיור גוף קרקע כל שמכוין לשייר אינו משייר דרך חידה ומשל אלא ודאי אין דבור זה מעלה ומוריד כלל ומ"מ לדעת ראשון כתבו גאוני ספרד שאם אמר ולא שיירתי במכירת שדה זו כלום ואמר חוץ מחרוב פלוני הואיל ועל כרחנו אין כאן שיור בגוף הקרקע יש בו מיהא גלוי הדעת לשאר חרובין וכלם מכורים:

4 כבר ידעת שהמפקיד אצל חברו ונגנבו או נאנסו פטור ובשבועה ר"ל שבועת התורה בנקיטת חפץ ודין זה אף במפקיד בשטר הוא וכן ידעת שהמפקיד לחברו בעדים ואמר החזרתי נאמן בלא שבועה ר"ל אלא היסת ואין צריך לומר שלא בעדים הא בשטר אינו נאמן בהחזרתי מצד עצמה של טענת החזרתי שהרי הוא אומר לו אם כן שטרך בידי מאי בעי ומ"מ צריך שתדע שאע"פ שאינו נאמן בטענת החזרתי מצד עצמה נאמן הוא בה מתוך שיכול לומר נאנסו ומעתה דוקא בשבועת התורה בנקיטת חפץ דלא עדיפא מטענת נאנסו עצמה שהיא באה מכחה וזה שאמרו במסכת שבועות המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים והמפקיד אצל חברו בשטר צריך להחזיר לו בשטר פירושו לענין שבועה ר"ל שבעדים נאמן בלא שבועת התורה ובשטר צריך שבועת התורה:

5 הרי שאמר הנפקד החזרתי ורצה המפקיד להשביעו ואמר לו הנפקד השבע אתה וטול יש אומרים שהוא רשאי לומר כן כדין שאר שטרות שכל שהלוה אומר פרוע נשבע התובע ואע"פ ששבועת התורה אינה מתהפכת וזו שבועת התורה היא שהרי מדין נאנסו היא יוצאה מה שאין כן בשבועת שטר חוב שאינה אלא מדרבנן אף זו מדרבנן הוא שהרי אין שבועה מן התורה אלא בנאנסו ומן הדין לא היה לנו להאמינו בהחזרתי אלא מתוך שאם רצה אמר נאנסו וכל דין מגו מדברי סופרים הוא ויש חולקים לומר שאינו יכול להפכה אלא הרי זה אומר או השבע או החזיר: