מאירי על בבא בתרא ס״ד ב

« מאירי על בבא בתרא ס״ד ע״א מאירי על בבא בתרא ס״ה ע״א »

1 בבא בתרא פתח ↗

דִּלְמָא בְּהַאי פְּלִיגִי – דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בָּתַר דַּעְתָּא דְלוֹקֵחַ אָזְלִינַן; וְרַבָּנַן סָבְרִי: בָּתַר דַּעְתָּא דְמוֹכֵר אָזְלִינַן! אֶלָּא מֵהָא – לָא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַגַּת וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ, בֵּין חֲרֵבִין בֵּין יְשׁוּבִין; וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ.

1 כבר ביארנו במשנה על מה שאמרנו שצריך ליקח לו דרך שטעם הדבר הוא מפני שהמוכר בעין יפה מוכר ומה שנתגלגל בסוגיא זו על יד דבר זה במכר את השדה שלא מכר לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבין בין ישובין וצריך ליקח בו דרך ובמכרן לאחר שאין הלוקח צריך ליקח בו דרך יתבאר למטה במשנה השביעית:

« מאירי על בבא בתרא ס״ד ע״א מאירי על בבא בתרא ס״ה ע״א »