1אין מקבלין לכתחלה פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות מפני שיש לחוש בהם שמא גנבה היא אצלם ואם קבל מן האשה יחזיר לאשה שמא אף היא הופקדו אצלה מאדם אחר ואם החזירם לבעל יראה לי שאף היא יכולה לכופו להחזיר לה ומטעם זה והוא חוזר וכופה את הבעל להחזירם לו ולהחזירם לה ויש אומרים שמכיון שהחזיר לבעל החזיר ואם הדבר כן ר"ל שאדם אחר הפקידם לה צריכה לגלותו ויחזירם הבעל ומ"מ אין הבעל רשאי לכופו להחזירם לו ואם מתה יחזירם לבעל וכן קבל מן העבד יחזיר לעבד ואם מת יחזיר לבעל ואם קבל מן הקטן אל יחזירם לו שמא יאבדם אלא יעשה לו סגלה והוא שיקנה מהם ספר תורה או אילן לפירותיו ואם מת יחזיר ליורשו ואם אמרו האשה והעבד בשעת מיתתן של פלני הם הרי זה צריך שיחקור וידקדק על צואתן ואם נראה לו מכח אמתלאות שהענין כן יעשה כפירושן ואם נראה לו שאינו כן אלא שהם מתכוונים להבריח מן הבעל והאדון אף הוא יעשה פירוש לפירושן כלומר שיכיר את כונתן שהיא שלא כהוגן ויחזירם לבעל ולאדון ומ"מ דוקא בשעת מיתה הא אם בחייה ובבריאותה אמרה לו ליתנם לפלני אין לו לדקדק כלל אלא יעשה כפירושה שהרי הוא טעון להחזירם לה אם רצתה בכך:2כתבו חכמי הצרפתים שהבעל שראה ביד אחר כלי שאשתו מכרתו לו וטוען שהיא גנבתו מאצלו אם טען הלוקח ברור לי שמשלה היא על צד שהיא יכולה למכרו נאמן מתוך שאם רצה טוען אתה מכרתו לי:3אע"פ שביארנו במתה שיחזיר לבעלה מ"מ אם נתגרשה מחזיר הוא לה ומ"מ בעבד אם נשתחרר חכמי הצרפתים כתבו שיחזיר לרבו ולא יראה לי כן שהרי אפשר שאחרים הפקידו אצלו כמו שכתבנו:
