1מי שאמר לחברו כל נכסים שיש לי שלקחתים מראובן מכורים לך והיה לו שדה שהכל קוראין לו שדה של ראובן ומוכר זה מוחזק בה וכשבא הלוקח לירד לאותו שדה עם שאר הנכסים הוא אומר לו קרקע זו לא של ראובן היתה אלא שכך קורין לה בני אדם ואינן בכלל אותן שקניתי ממנו ודמים מודיעין אין כאן שאין אונאה לקרקעות ואדם עשוי לקנות ביתר מדמיו והילכך אע"פ שהמוכר מוחזק עליו להביא ראיה שלא מראובן לקחה ואם לא הביא זוכה בה הלוקח הואיל ושם זה בפי הכל שמאחר שהוא מודה שכל שדה שהיתה מראובן שלו היא הרי הוא עצמו מוציא את עצמו מן החזקה וכן הדין אם אמר לו שדה ראובן שבידי אני מוכר לך ובא הלוקח לירד לשדה זה הקרוי בשם ראובן ואמר שדה זה לא של ראובן היה אלא זה הפחות היה של ראובן ולקחתיה ממנו ואל זה נתכונתי אע"פ שהביא ראיה שהפחות היה של ראובן הואיל ואינו קרוי כן בפי ההמון עליו להביא ראיה על זה ששמו עליו שלא שלו היה שכל כיוצא בזה היה לו לברר טענתו וכל שלא בירר הולכין אחר השם המונח בפי ההמון וכן כל כיוצא בזה:2מחזיק שערער המערער עליו ואומר לו מאי בעית בהאי ארעא ואמר לו המחזיק יודע אני שלך היתה ושלא לקחתיה ממך אלא מפלני לקחתיה ואמר לי שהוא לקחה ממך ודרתי בה שני חזקה הרי השדה וכל פירותיה חוזרין למערער וחוזר זה ודן עם המוכר ואפילו לא היו לו עדי אבות שמ"מ הוא מודה שהיא שלו ושלא לקחה ממנו ואף אינו טוען בבריא שפלני לקחה הימנו אלא שהוא אמר לו כך ואין ספק מוציא מידי ודאי ואין כאן דין מתוך ר"ל מתוך שהיה יכול לומר ממך לקחתיה ונאמן כשאמר פלני לקחה ממך יהא נאמן שהרי הוא מאמינו שפלני אמר לו כן אלא שטוען עליו שהוא גזלן ולא נאמר דין הפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא כשאוסרו בידיעתו ומתירו בידיעתו כגון שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שנמצא מ"מ שהיה יכול לשתוק אבל זה אוסר בידיעתו ומתיר בספקו כלומר שלך היתה בודאי אבל שמא מכרתה לזה ונמצא שאף הוא אינו טוען בבריא שאותו פלוני לקחה מזה ומ"מ יתבאר למטה בכיוצא בזה שאם טען בבריא אני ראיתי שלקחה ממך או אני יודע בבריא שכן הואיל והחזיק שלש זכה בו וכן אם הביא עדים שראו שאותו פלני שהמחזיק בא מכחו דר שם אפילו יום אחד הואיל ויש לזה בה שני חזקה זכה בו אפילו היו למערער עדי אבות שטוענין ללוקח ויש בענין זה פירושים אחרים וגדולי המפרשים לומר שאם דר בו הראשון אפילו יום אחד אע"פ שלא החזיק זה שלש זכה שטוענין ללוקח ולא יראה כן:3לא הוציא זה עדים שאותו פלוני דר שם אלא שלא טען בבריא שאותו פלני לקחה מזה אבל הביא עדים שבשעה שלקחה נמלך עם זה המערער ובפירוש אמר שילך ויקנה אין זה כלום אף הוא אומר נוח לי שתצא מידו ותבא ברשותך מפני שאתה נוח לי והראשון קשה ממך ואע"פ שאמרו שהמערער על השדה ואח"כ מכרה המחזיק וחתם זה המערער בשטר המכר אבד את זכותו שאלו היה לו זכות בה לא היה מעיד על המכר ואף בזו היה לנו לומר הואיל ואמר לו שיקנה אין לו זכות בה אין זה דומה שבזו אין כאן שום מעשה:
