1שרשי אילן של הדיוט המתפשטים בקרקע של הקדש כל שבתוך שש עשרה אמה לאילן לא נהנין ולא מועלין וכל שאחר שש עשרה אמה מועלין בהם ושרשי אילן של הקדש המתפשטין בקרקע של הדיוט כל שבתוך שש עשרה אמה לאילן מועלין בה וכל שאחר שש עשרה אמה לא נהנין ולא מועלין וכל שאמרו מועלין בו לא סוף דבר במה שהיה שם בשעת ההקדש אלא אף בגדולים הבאים לאחר ההקדש שיש מעילה בגדולים כמו שיתבאר במקומו מעתה הקדיש אילן ואח"כ הוציא פירות כל פירותיו הקדש וכן כיוצא בזה:2אילן הסמוך למצר של שדה חברו בתוך שש עשרה אמה אע"פ שזה יונק משדה חברו אין זה נקרא גזלן ומעתה מביאין ממנו בכורים ואפשר לומר בו אשר נתת לי ואפילו סמך בכדי שהוא צריך להרחיק כגון תוך ארבע אמות אין יניקתו מ"מ מונעתו שלא להביא ממנו בכורים וכן אילן שנופו נוטה על שדה חברו שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ שלא יקפידו זה על זה בדקדוקים אלו:3בזמן שבית המקדש קיים הוסיפו חכמים בדין שביעית שיהו מתחילין באיסורה ערב שביעית ולא יהו חורשין בששית אלא בשדה אילן עד עצרת ובשדה לבן עד הפסח ומ"מ נטיעה והברכה והרכבה אף בזמן הזה אסורות בערב שביעית אא"כ נקלטה שלשים יום קודם ראש השנה והוא שניטעה או הוברכה והורכבה שתי שבתות קודם אלול שסתם קליטה שתי שבתות:4נטיעות הרכות הקרובות לבא לידי הפסד כשמתרשלין בעבודתם אף בזמן שבית המקדש קיים התירו חכמים לחרוש להם בתוספת שביעית בכדי יניקתם כדי שלא יפסדו עד ראש השנה ושיעור יניקתם מפורשת להם מהלכה למשה מסיני לעשר נטיעות בית סאה שהוא חמשים על חמשים כשנטיעתם משוערת באותו בית סאה בשוה וכן כל נטיעה לפי חשבון זה והוא שאמרו עשר נטיעות מפוזרות בבית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ראש השנה ופירוש מפוזרות הוא שהם מפוזרות שם לארכו ולרחבו כלן בשוה הא אם היו שם יותר מעשרה בבית סאה אסור לחרוש בשבילם שמתוך שאין יניקתם מספקת הרי הם כעקורים ואם אין שם עשרה אין חורשין כל בית סאה אלא בכדי מה שצריך להם לפי חשבון זה ונמצאת למד שהנטיעה אין יניקתה מתפשטת בסביבותיה אלא בכדי קרקע שיש בשבורו מאתים וחמשים אמה שהרי שבורן של חמשים על חמשים אינן אלא אלפים וחמש מאות:5אבל אילנות הגדולים יונקים ביותר שאע"פ שאדם נוטע הילדות עשרה בבית סאה מ"מ אחר שנשלם גדולן אדם עוקרן ומרחיב את מקום מטען עד שיעור שלשה לבית סאה והוא שאמרו בשדה אילן שביארנו שחורשין בו ערב שביעית עד עצרת איזהו שדה אילן כל שלשה אילנות לבית סאה המפוזרין שם לארכו ולרחבו בשוה ואפילו היו של שלשה בני אדם מצטרפין להיות שדה אילן ולחרוש כל בית סאה בשבילן עד עצרת של ששית אלא שיש בזו תנאים אחרים יתבארו במקומם ואם לאו אין חורשין אלא בכדי צרכן והוא תחתיו וחוצה לו כמלא אורה וסלו והשאר נדון כשדה לבן ואין חורשין אותו אלא עד הפסח: