1המשנה האחת עשרה והיא גם כן מענין החלק השלישי ואמר על זה מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים אם אילן קדם לא יקצוץ ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ ר' יוסי אומר אעפ"י שהבור קדם לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו אמר הר"ם חרוב ושקמה מתפשטין יונקותיהם בקרקע הרבה וחרוב ידוע ונקרא בלשון ערב כרוב ושקמה הוא עצי תאנה מדברית נקרא בערבי גמיז ומה שאמר בין מלמעלה בין מלמטה בין מן הצד ר"ל בין שהבור למעלה והאילן למטה בין האילן למעלה מן הבור לפי ששרשיו מתפשטין ומגיעין לקרקע הבור ומרפה עפרו ומה שאמר לא יקוץ לפי שספק ממון חומרא לתובע וקולא לנתבע והלכה כר' יוסי:2אמר המאירי מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה שכך שערו חכמים שהתפשטות שרשיו מזיק לבור עד כדי הרחקת שיעור זה ובחרוב ושקמה שענפיהם מרובים עד חמשים אמה בין מלמעלה בין מלמטה כגון שהוא הר משופע והבור למעלה ונוטע למטה או שהבור למטה ונוטע למעלה בין מן הצד כגון שהיה קרקע שוה שהרי אף בבור למעלה ונוטע למטה מ"מ השרשים מתפשטים בכותלי הבור שבתחתית הבור ומקלקלין אותו ואפילו נטע למטה מתחתית הבור מ"מ עושים הם תיחוח קרקע שתחתיו ומלקין קרקעיתה של בור אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים כלומר אם נטע זה בלא הרחקה ולא היה זה לשם כשבא ומיחה צריך ליתן לו דמים ואין מצריכין אותו לקוץ בלא דמים הואיל ואין זה היזק הבא לאלתר ואם אילן קדם או ספק זה קדם ספק זה קדם לא יקוץ כמו שביארנו הטעם למעלה ור' יוסי אומר אפילו הבור קדם אע"פ שראוי לו להרחיק אם לא רצה להרחיק רשאי הוא ליטע שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו הואיל ואין כאן היזק גירי שהרי אין כאן עכשו שרשים על הדרכים שביארנו למעלה והלכה כר' יוסי:3זהו ביאור המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמ' אלו הן:4כל שעושה בשלו דבר שמחמת אותו דבר כותלי בית חברו מתנדנדין כגון רוב המייה שהם דכים במדוכות על גבי קרקע או קולות אחרים הואיל ולאלתר הכותלים מתנדנדים הרי זה גירי ומצריכים את המזיק להרחיק ומ"מ אם הנדנוד מועט ביותר אין חוששין לו וכיצד משערין אותו מניחין סמוך לכותל חבית אחת ומניחין כסוי של עץ על החבית בלא שום חבור בטיט ואם אותו הכסוי מתנדנד מחמת הקול יש לחוש בו לנדנוד הכותלים ומרחיקים את המזיק ואם אין הכסוי מתנדנד כלל אע"פ שאנו רואים את הכותלים מתנדנדים אין חוששין לו כלל היה דבר זה נדנוד הראוי לחוש לו ונפל הכותל מחמת נדנוד זה גדולי המחברים כתבו שהוא חייב וכן כתבוה רבותינו הצרפתים שאין זה גרמא כסלם לשובך שפטרנוהו מלשלם אחר שאין גוף המעשה מזיק אלא הרי הוא בא מגוף מעשה שלו ואפילו קדם מקום זה העשוי לדיכה זה קודם שיבנה זה הכותל אין קדימה מועילתו בכך ויש שהוציאו דבר זה ממה שאמר בכאן עני והעשיר הוא ולא היו סבורים שיבנה ונמצאו כעושים ברשות:
