רש"י על כתובות י״א ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:ו׳ רש"י על כתובות י״א ע״ב:ט׳ »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה כשהכיר בה. כשכנסה וכתב לה כתובה. וצ"ל שכתב לה סתם כדחזי ליכי. או אפילו גם זוזי מאתן עי' לקמן יב ב תד"ה ב"ד של כהנים. אולם יל"פ במקום שאין כותבין כתובה או שלא כתב לה איהו א"נ שנאבדה:

2 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה מדמי לה לבוגרת. דקי"ל שכלו בתוליה במס' יבמות כו'. וכן איתא לקמן צז ב:

3 כתובות פתח ↗

אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַחֲלוֹקֶת כְּשֶׁהִכִּיר בָּהּ, דְּרַבִּי מֵאִיר מְדַמֵּי לַהּ לְבוֹגֶרֶת. וְרַבָּנַן מְדַמּוּ לַהּ לִבְעוּלָה, אֲבָל לֹא הִכִּיר בָּהּ — דִּבְרֵי הַכֹּל וְלֹא כְּלוּם.

1 כשהכיר בה - כשכנסה וכתב לה כתובה היה יודע שהיא מוכת עץ:

2 מדמי לה לבוגרת - דקיימא לן שכלו בתוליה במס' יבמות דף נט. דקתני בבתוליה פרט לבוגרת שכלו בתוליה ואפי' הכי כתובתה מאתים:

3 ולא כלום - דמקח טעות הוא ואפי' מנה אין לה:

« רש"י על כתובות י״א ע״ב:ו׳ רש"י על כתובות י״א ע״ב:ט׳ »