רש"י על כתובות ל״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 עריות ממש - המפורש באחרי מות והן בכריתות:
2 שניות - שגזרו חכמים על שניות להן להרחיק מן העבירה כגון אם אמו ואם אביו ושאר עריות השנויות בפרק ב' דיבמות דף כא.:
3 כיון דשניות חזיין ליה מדאורייתא - קרינן ביה ולו תהיה לאשה:
4 אמאי אין לה קנס - בשלמא בעריות איכא למימר כשמעון התימני דלית ליה נערה נערה הנערה אלא שניות קשיא:
5 שמעון התימני - בריש פירקין דאמר אשה שיש בה הויה:
6 ר"ש בן מנסיא - דאמר אשה הראויה לקיימה:
7 רבנן היא - דפליגי אדר"מ בריש פירקין:
8 ובממאנת סבר לה כר' יהודה - דאמר נערה ממאנת והכי תידוק מינה נערה ממאנת אין לה קנס הא נערה בעלמא יש לה קנס:
9 עד שתביא שתי שערות - ומשהביאה אינה ממאנת ואפילו לא בעל לאחר מיכן:
10 רבי יהודה אומר - אם לא בעל לאחר שגדלה ממאנת:
11 עד שירבה שחור על הלבן - ובנדה מפרש שתי שערות שוכבות ונראה כמו שירבה השחור:
12 אלא ר' יהודה היא - ובממאנת נערה אשמעינן דאין לה קנס ולא תדוק הא קטנה יש לה קנס וגבי אילונית דתנא נמי אין לה קנס משום דבקטנה סבר כר"מ וזו מקטנותה יצאת לבגר:
13 זו דברי כו' - לקמן בפרקין כתובות דף מ::
14 סבר לה כר' מאיר - דקטנה אין לה קנס משום הכי אין קנס באילונית:
15 ופליג עליה - בממאנת ואמר עד שירבה השחור וכי תנא הממאנת אין לה קנס הא הראויה למאן יש לה קנס בנערה קאמר:
16 מאי ממאנת הראויה למאן - כלומר כל קטנה קאמר וכולה ר"מ היא:
17 ויש להן טענת בתולים - להפסידה כתובה:
18 הא ר"מ - דאמר קטנה אין לה קנס ואילונית מקטנותה יצתה לבגר:
19 ודקארי לה מאי קארי לה - מי שהשיב תשובה זו בבית המדרש מה עלתה על רוחו ולא סבירא ליה דאיכא לאוקמינהו כר"מ ורבנן:
20 משום דאית ליה למירמא אחריתא עליה - לא הביאה לבית המדרש אלא לפי שיש להשיב אחרת על זו חרשת ושוטה אחרשת ושוטה:
21 בוגרת - בתוליה כלים מאיליהן:
22 הא רבן גמליאל - דאמר בפ"ק דף יב: היא אומרת משאירסתני נאנסתי נאמנת הכא נמי אין לה טענת בתולים להפסידה כתובתה דאמרינן אי הוה פקחת לטעון הוה טענה משאירסתני נאנסתי ומהימנא:
23 הא רבי יהושע - דאמר לא מפיה אנו חיין הכא יש לה טענת בתולים דאי נמי הוה טענה קמן לא מהימנינן לה:
24 נותנין לה לילה הראשון - ובועל כמה בעילות ותלינן כל דמים של אותו הלילה בדם בתולים אלמא אית לה דם בתולים לבוגרת דאי לא לא הוה בעי למיתב לה אלא בעילת מצוה וכיון דאית לה בתולים היכא דבעל ולא מצא דם תפסיד כתובתה דהא כנסה בחזקת בתולה ומצאה בעולה:
25 ה"ג אי דקא טעין טענת דמים הכי נמי הב"ע דקטעין טענת פתח פתוח - אי דקאמר בעלתי ולא מצאתי דם ודאי טענה מעלייתא היא והכא דקתני אין לה טענת בתולים דקטעין ואמר פתח פתוח מצאתי ודם לא בדקתי אם נמצא בה אם לאו בנערה וקטנה טענה היא כדאמרינן בפ"ק ואע"פ שאין יכול לברר דבריו בפנינו אמרינן חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה אבל משבגרה אין רחמה צר כבתחילה ודומה לו כאילו פתח פתוח:
26 שנחבטה - ובתוליה נושרין:
27 כולהו רואות - אם נשרו בתוליהן רואות דם:
28 ומראות לאמן - ופוסקות עליהן שאינן בתולות ואם לא הודיעתו הטעתו:
29 וזו אינה רואה ואינה מראה לאמה - וזה שכנסה בחזקת נחבטת כנסה ואין אדם פוסק עליה ולאו טעות הוא:
30 ריעא - שיצא עליו שם זיוף:
31 אין חוששין לה - אפי' לכהונה:
32 אלא - יצא עליה שם רע היכי דמי כגון בעדים ולא שאמרו עליה שנבעלה דא"כ מאי למימרא הא לאו בתולה היא אלא אמרי לדידהו תבעתנהו לאיסורא הפקירה עצמה לכך ולא שמענו לה:
33 בשלמא התם כו' - היכי גמר רב פפא מינה דלא מגבינן בשטרא כי האי בשלמא התם שכיחי פרוצין וכיון שיש עדים שהיתה מחזרת אחר הזנות הרבה מצאה לה משום הכי אין לה קנס לאחר זמן דלאו בחזקת בתולה הואי:
34 אלא - לגבי שטר:
35 אם הוא הוחזק - לחזור אחר עידי שקר:
36 כל ישראל מי הוחזקו - להיות שומעין לו לזייף:
37 אימר זיופי זייף - הוא עצמו למד לכוין כתב הדומה לכתב ידי עדים שחתם בו:
38 מתני' יתירות על בנות שלש שנים - דכיון דראויות לביאה בחזקת הפקר הן ונבעלות בנכריותן והשבויה בשבויתה:
39 ולא יהיה אסון ענוש יענש - הא אם יהיה אסון לא יענש:
40 גמ' שבויה - בת כהן:
41 אוכלת בתרומה - ולא מחזקינן לה בחזקת בעולה לפסול לה המחללה בביאתו:
42 מפני שמיעך לה - כלומר אין נוהגין בהן הפקר לאונסן בבעילה אלא לשחק עמהן:
43 רבנן פליגי אדרבי דוסא ואמרו יש שבויה אוכלת ויש שאינה אוכלת כיצד האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה אוכלת במסכת עדיות:
44 אלא בתרומה בזמן הזה דרבנן - דכיון דאפילו נבעלה איסורא דרבנן בעלמא הוא לא גזרו על ספיקה אבל קנס דאפוקי ממונא הוא אימא לך ספק בעולה היא ומספיקא לא מפקינן ממונא:
45 דלמא ממנעי ולא נסבי לה - אי פחתת כתובתה משוית לה בחזקת בעולה ומרחקי לה אפילו ישראל:
46 מעיד בה - קא סלקא דעתין דאפודה קאי שאם היה מעיד בה שלא נבעלה לעובד כוכבים לא ישאנה אם כהן הוא:
47 משום דמעיד בה וכו' - והא אמרו הפודה את השבויה ישאנה:
48 הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה - דאי לאו דקים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי שהרי לישאנה פדאה:
49 מעיד בה כדי לא ישאנה - שמא עיניו נתן בה: