רש"י על כתובות צ״ז

1 אם נטלן במתנה לא כך כחו יפה - שיוכל לטרוף לקוחות על החוב ולא יוכל לטרוף על המתנה אף זו על המזונות לא תוכל לטרוף לקוחות ועל הכתובה תטרוף אותם ואם מפני היתומים שלא יאמרו הכל לכתובה מכרת ונתקבלת כתובתיך יכולה היא להעמיד עדים שיראו את הנמכר למזונות ואם תצטרך לכך יבאו ויעידו ואת הנמכר לכתובה לא תודיע מפני הלקוחות:

2 מוכרת לשנים עשר חודש - כדי מזונות של שנה תמכור יחד:

3 והלוקח - לא ימסור לה כל המעות אלא דמי מזונות של חדש בחדש שאם תינשא יחזיר מה שבידו ליורשים:

4 מהו שתחזור ותטרוף - אותם הקרקעות עצמן:

5 ארמלתא דזבין - שדה יתומים למזונות או לכתובה וקבלה עליה אחריות:

6 אחריות איתמי - אחריות הלקוחות חוזר על היתומים שהרי עליהן היה החוב:

7 טרפא - והם יחזרו על היתומים:

8 מוכרת והולכת - למזונות:

9 עד - שלא יותר קרקע ליורשים אלא שיעור כתובתה:

10 וסמך לה - ואותו השאר יהא סמך לה לגבות משם כתובתה:

11 זבין ולא איצטריכו ליה זוזי - מכר שדהו ואנו יודעים שהיה חפץ לקנות שדה פלוני או פרגמטיא פלונית באותן מעות:

12 ולא איצטריכו ליה זוזי - שחזרו בהן המוכרים:

13 בצורתא - יוקר הבא בשערים פתאום:

14 זבנינהו לאפדנייהו - לקנות חטין:

15 דארבי בעקולי הוו קיימי - שעל ידי שגדל הנהר הוצרכו הספינות ללכת עקלקלות ואילו ידעו המוכרים כן לא היו מוכרים בתיהם ומשעת מכירה הוה ליה טעות אבל היכא דמכירה לאו בטעות הואי כגון חזרו בהן מוכרי החיטין לאחר שמכרו אלו בתיהם או שבאו חיטין ממקום אחר שעדיין לא נעקרו ממקומם לא הדרי:

16 אי הכי היינו ודאי דאמר ליה כו' נמצאת מכשילן - דאי בעי לזבוני קרקע לא ימצאו קונים:

17 ואמר לי' אין בצורתא בנהרדעא משכח שכיח - וחיישינן לדלמא אתו ארבי דקיימי בעקולי והדרי זבינייהו שמע מינה טעמא משום מקח טעות הוי דאי בדאתו חטין ממקום קרוב או שבאו לאלו לבדם דטעמא משום זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הוה מידי דלא שכיח הוא וליכא מכשול:

18 מתני' בין מן הארוסין - שאין לה מזונות ומוכרת לכתובה:

19 בין מן הנשואין - שהיא מוכרת למזונות מוכרת שלא בבית דין:

20 רבי שמעון אומר מן הנשואין - שהיא מוכרת למזונות:

21 מוכרת שלא בבית דין - שאי אפשר לה להיות יושבת ומתענה עד שיזדקקו לה בית דין אבל מן האירוסין שאין מכירתה אלא לכתובה לא תמכור אלא בבית דין:

22 אלא מן האירוסין מאי טעמא - לא אטרחוה רבנן לבא לבית דין ככל שאר מוציאי שטר חוב:

23 משום חינא - שיהו בעליהן לחן בעיניהן ולא ימנעו הנשים מלינשא לאנשים:

24 גרושה נמי בעיא חן - תקנתא דמשום חינא שהרי תקנת חכמים היא ולא מאהבת האיש הלכך מה לי אהובה מה לי שנואה:

25 ר"ש היא - דלית ליה חינא דגבי אלמנה מן האירוסין נמי משום דלכתובה קא מזבנה אמר לא תמכור אלא בב"ד:

26 דלא נפיש חן דידה - שלא היתה לה חיבת ביאה ולא ירע בעיני הנשים אם הוטרחה זו:

27 אימא תבעי חן - ואפי' לרבי שמעון:

28 הא נמי תנינא - בסיפא דמילתיה דרבי שמעון:

29 לאו לאתויי גרושה - מן הנשואין דאי מן האירוסין הא אשמעינן אלמנה וכ"ש גרושה:

30 מגורשת ואינה מגורשת - ומן האירוסין ולא לאשמעינן דלא תמכור לכתובתה אלא בב"ד דהא מאלמנה שמעינן לה אלא אגב אורחיה אשמעינן דמגורשת ואינה מגורשת כגון זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק קרוב לו ברה"ר אין לה מזונות מן היתומים אם מת:

31 כדרבי זירא - דאמר בעלה חייב במזונותיה בחייו ואשמעינן מתני' דדוקא בחייו משום דמעוכבת בשבילו להנשא אבל לאחר מיתה לא דדלמא גרושין הוו ואין לה מזונות דמספיקא לא מפקי' ממונא:

32 יורשיה יורשי כתובתה גרסינן ולא גרסינן ויורשי:

33 מאי חן איכא - הרי הנטרחים לבית דין אנשים הן:

34 שירשתה בתה או אחותה - דמשום דידה בעינן תקנתא שלא תמשך מלהנשא:

35 מתני' לא תמכור את השאר כו' - ר"ש קאמר לה דאמר אין מוכרת שלא בב"ד אלא למזונות וזו מכיון שגבתה מקצתה אין לה מזונות והכי מוקי לה בגמרא כרבי שמעון:

36 וחכמים אומרים מוכרת היא - לכתובתה אפילו לפרקים ואף על פי כן מוכרת בינתיים למזונות שלא בב"ד:

37 וכותבת - בשטר המכירה:

38 למזונות מכרתי - משום עצה טובה כדאמר לעיל:

39 וגרושה לא תמכור - לכתובתה:

40 אלא בב"ד - למ"ד טעמא משום אינו רוצה שתתבזה כו' הא לא איכפת ליה ודברי הכל היא ולמאן דאוקי טעמא משום חינא הא ר"ש היא:

41 גמ' מתני' מני - ת"ק דמתני':

42 מכרה כתובתה - כולה אין לה מזונות דברי ר"מ אבל מכרה מקצתה יש לה מזונות:

43 לא אמרינן מקצת כסף - מוהר הבתולות שיש לה עדיין עליהם הרי הוא ככולו ויתן לה מזונות:

44 פרט לבוגרת - ולא אמרינן מקצת בתולים ככל הבתולים:

45 בתוליה - אי הוה כתיב והוא אשה בתולה יקח:

46 בבתוליה - במקום בתולים הקפיד הכתוב אבל נבעלה שלא כדרכה והיא נערה כשרה לכה"ג: