רש"י על כתובות ע״ז

1 נכפה - חולי שממנו נופל לארץ ויש לו זמן לבא:

2 כמומין שבסתר דמי - לפי שנזהרת ביום זמנה מלצאת בין הבריות:

3 מתני' מומין גדולים - מפרש בגמרא:

4 גמ' נולדו - משנשאה:

5 ומי אמר ר' יוחנן הכי - דהלכה כרבן שמעון בהא לחודא והא בכל מקום ששנה קאמר:

6 ערב וצידן וראיה אחרונה - ערב בגט פשוט צידן במי שאחזו קורדיקוס ראיה אחרונה בסנהדרין בפרק זה בורר ובשתי ראיות נחלק הלכה כמותו בראשונה ולא באחרונה אמרו לו הבא ראיה אמר אין לי ראיה כו':

7 מתני' בעל פוליפוס - מפרש בגמ':

8 המקמץ והמצרף נחשת - מפרש בגמ' וכולן מפני שאומנות מסרחת היא:

9 שממקתו - לשון המק בשרו זכריה יד:

10 גמ' פסק פומיה - סימנא דשמואל ריח הפה אמר:

11 לא פסק פומיה מכולי פירקין - תמיד היה שגור בפיו:

12 תיקשי לך מתני' - דקא חשיב להו בתרין:

13 מקמץ צואת כלבים - לא ידעתי מה צורך בה אבל באשכנז ראיתי ששורין בהם הבגדים לפני כבוסן יום או יומים:

14 בשלמא מתני' לא קשיא - אברייתא דאיכא למימר האי דחשיב ליה בתרי הכי קאמר אחד בורסי קטן דהיינו מקמץ ואחד בורסי גדול:

15 בורסי קטן - שהוא עני ויש לו עורות מעט:

16 הכי גרסינן תנאי היא דתניא מקמץ זה בורסקי ויש אומרים זה המקמץ צואת כלבים והכי גרסי' לה בתוספתא והא דרבי יוסי ברבי יהודה מלתא אחריתי קאמר ושם היא שנויה:

17 חשלי דודי - מחשלין ומרדדין נחשת ועושין ממנו יורות ומסריח הוא:

18 מעיקרו - ממקום מוצאו מן הארץ:

19 אכסוהו שערי - האכילוהו שעורים כבהמה כל הנאכל שלא כדרכו קרי ליה כוסס:

20 וקאמר לה - להא מילתא דרב:

21 משמיה דר' יוחנן - דאיהו נמי כרב סבירא ליה:

22 אין מעשין - אין כופין להוציא:

23 אין כופין - דלא כפינן אפריה ורביה:

24 ואלו שכופין - הני אין אפריה ורביה לא:

26 בשלמא לרב אסי - לא תקשי הא דלא חשיב פסולות במתניתין דאיכא לשנויי:

27 דרבנן קתני - הנך דאיסורא דידהו לא כתיבא באורייתא:

28 ליתני נשא אשה ושהה כו' - דמדאורייתא לא מיחייב לאפוקה דאפשר ליקח לו אשה אחרת אצלה אבל מדרבנן קאמר דכל כמה דאיתא להא גביה לא נסיב אחריתי:

29 הא במילי - אפריה ורביה במילי מייסרינן בשוטי לא רדינן ליה אבל הנך בשוטי נמי רדינן ליה שאי אפשר לה לקבל:

30 התם - גבי מתניתין:

31 כי אמרה - מקבלנא ליה והוינא בהדיה שבקינן לה:

32 בעלי ראתן - שרץ יש לו במוחו:

33 ויתיקין - חלשים:

34 ורמו דידבי עליה - זבובין כרוכין אחריו:

35 פילא - עשב שקורין פוליו"ן:

36 ולודנא - אליישינ"א:

37 גירדא דאגוזא - קליפי עץ האגוז:

38 גירדא דאשפא - מה שגוררין מן העור:

39 כליל מלכא - חבצלת:

40 מתחלא דדיקלא סומקא - שומר שיש להם לתמרים בקטנותן כעין שיש לאגוזים קטנים:

41 לביתא דשישא - של שיש כלומר מקום שאין רוח שולט שם:

42 שב לבני ואריחא - שכותלן עב שבעה לבנים זה אצל זה ואריח שהוא חצי לבינה והלבינה שלשה טפחים:

43 ונטיל ליה - ושופך לו מאותן מים:

44 עד דרפיא ארעיתא דמוחיה - גולגלתו מתרככת ונוחה ליקרע בסכין:

45 טרפי - עלין:

46 ומדלי כל חד כרעא - מגביה רגלו של שרץ ומושיב העלה תחת רגלו שאם לא יעשה כן לכשיחזיק בגופו ליטלו ינעוץ צפרניו במוחו ויקוב את הקרום:

47 בצבתא - טנליי"ש:

48 דאי לא - אם לא ישרפנו יחזור עליו:

49 הזהרו מזבובי בעלי ראתן - זבובים השוכנים עליו קשות להביא אותו חולי על איש אחר:

50 בזיקיה - במקום שתנשב רוח אחת על שניהם:

51 מיכרך בהו - נדבק אצלם בשעה שעוסק בתורה ומושיבן אצלו ומובטח הוא שתגין התורה עליו ולא יוזק:

52 כי הוה שכיב - כשהגיע זמנו ליפטר:

53 אחוי לי דוכתאי - הוליכני לגן עדן והראני מקומי:

54 שוור - קפץ:

55 איתשיל אשבועתא - אם נשבע בשבועה מעולם ונשאל עליה להתירה:

56 תכטקי - פלישטי"ל:

57 אם כן לית את בר ליואי - אין אתה ראוי לכרוז זה שאני שומע שהקשת אינו אלא אות ברית שלא יחרב העולם ואם יש צדיק גמור בדור אין צריך אות:

58 לא הואי מידי - לא נראה הקשת בימיו:

59 שושביניה - אוהבו ורגיל אצלו מלאך המות:

60 מי איכרכת בבעלי ראתן ועסקת בתורה - כדהוה עביד איהו שהיה מסכן בנפשו לכבד את התורה:

61 בשביל כבוד עצמך - שיקרבו אליך ויספדוך ויתעסקו בך:

62 אמר אביי לאפוקי ממאן דלא קיים - עמוד זה בא להוציא מעליו מי שלא קיים את כל התורה כמו שקיים הוא:

63 של היזמי - שמטילין בו כשות שגדל בהיזמי:

64 הדרן עלך המדיר