רש"י על כתובות ק״ו

1 האי עשה והאי עשה - מצות הדיינים עשה ושפטתם צדק:

2 עשה דכבוד תורה - דיניה דהאי גברא דהוא עשה דאיכא כבוד תורה דרב ענן בהדיה עדיף:

3 סדר אליהו רבה - שלמד חוץ לתיבה סדר אליהו זוטא שלמד בתוך התיבה:

4 הוה ריתחא - כעס של מקום ובא רעב לעולם:

5 דכי מיפטרי - תלמידיו ממנו לעמוד מבית המדרש:

6 הוו פיישי גביה - אוכלי שלחנו תרי אלפים ומאתים דכתיב עשרים לחם ולחם בכורים הא עשרים וחד וכרמל הרי עשרים ותרתין וכל אחד לפני מאה איש הרי תרי אלפין ומאתים:

7 בתליסר אמוראי - השומעין מפיו ומשמיעין לרבים זה מכאן וזה מכאן ומלפנים ומלאחור ומתחלקין למקומות הרבה שהיה העם רב:

8 וכסי ליה ליומא - מאפיל את החמה והיה ניכר בא"י:

9 מגיהי ספרים - של כל אדם ואדם שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה וראו בית דין שהיו מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך:

10 בית אבטינס ובית גרמו במסכת יומא דף לח.:

11 בדבבי - בפרכות שכנגד הפתחים דלצניעותא עבידי ואינן תחת בנין אבל כל צורך בנין כגון פרכות המבדילות בין היכל לקדשי הקדשים שהיו במקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה שלמה בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את ההיכל גבוה מאד ולא יכול בנין בעובי אמה להתקיים בגובה כזה ולהרחיבו לא יכלו לפי שמקצרים את ההיכל או את קדשי הקדשים ועשו שתי פרכות וביניהם אמה כדאמרינן במסכת יומא דף נא: ואותן פרכות נעשו מקדשי בדק הבית:

12 ז' שערים - לעזרה:

13 שתים בדביר - תחת אמה טרקסין:

14 ושתים כנגדן בעליה - להבדיל בין עליית היכל לעליית קדשי הקדשים וגם הן במקום אמה טרקסין:

15 המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה פ"ג משנה ב' ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה סוכה דף כא. ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא דף ד. ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:

16 נשים יקרות - עשירות:

17 מפרנסות - בלבוש וכסות:

18 כלי שרת - שמשרתין בהן במזבח החיצון שהוא בנין של אבנים:

19 וככלותם - לחזק את בדק הבית בימי יהואש ופסוק זה בדברי הימים:

20 שגבו - לצורך בדק הבית והותירו שאין צריכין לכולו עושין מן המותר כלי שרת:

21 מאי הוי - הא לא לקדושת קרבן גבו:

22 כסף שיש לו שיריים - כסף הקופות שהוא נתרם מן הלשכה ושיריים נשארים בלשכה:

23 זה תרומת הלשכה - כסף שבקופות:

24 ואימא שיריים גופייהו - משיריים הנותרים בלשכה כלי שרת באין ולא מן התרומה עצמה:

25 העולה עולה ראשונה - מנין שלא יהא דבר קודם על המערכה לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה והוינן בה מאי תלמודא ואמר רבא העולה משמע העולה האמורה ראשון בסדרי קרבנות והיא עולת הבקר שנא' ואמרת להם זה האשה כו' וה"א יתירא קא דריש וה"נ את שאר הכסף בכסף שיש לו שאר:

26 מזבח הזהב - כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לאדמה ויכולין לטלטלו לפיכך נידון ככלי:

27 ולבונה - של לחם הפנים:

28 מותר נסכים - פליגי בה במס' מנחות בפרק שתי מדות מנחות דף צ. רבי חייא ב"ר יוסף אמר בירוצי מדות שהמספקין סלתות שקבלו מעות הקדש לספק סלתות כל ימות השנה מודדין להקדש במדה מבורצת טפופה ולא מחוקה והמקריבן מוחק המדה והם מותר נסכים ומוכרים אותן ור' יוחנן אמר כאותה ששנינו המקבל עליו לספק כל ימות השנה להקדש סלתות מארבע סאין בסלע ועמדו משלש שנתייקרו מספק מארבע והמקבל לספק משלש והוזלו ועמדו מד' מספק ד' וזו היא ששנינו מותר נסכים לקיץ המזבח:

29 מזבח העולה - שהוא בנין בא מקדשי בדק הבית:

30 חוץ לחומת העזרה - כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר ומגדלותיה באים משיריים הנותרים בלשכה כשתרמוה בקופות:

31 תנאי היא - דאיכא למאן דאמר כלי שרת מתרומת הלשכה באין:

32 מותר תרומה - הנשאר בקופות בר"ח ניסן שמכאן ואילך אין לוקחין קרבנות צבור אלא מתרומה חדשה כדאמרינן בר"ה דף ז. קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש:

33 ציפוי לבית קדשי הקדשים - מחפין בהם הרצפה והכתלים:

34 מותר ריוח פירות ולקמן מפרש מאי ניהו:

35 לקיץ המזבח - כשהוא בטל מנדרים ונדבות לוקחין עולות ומקריבין בשר למזבח ועורות לכהנים:

36 וזה וזה - ר' עקיבא ור' חנינא:

37 לא היו מודין - שיהא שום מותר בפירות:

38 והשכר מקיצין בהן - והקרן לכלי שרת כדקאמר רבי ישמעאל:

39 מאי זה וזה לא היו מודים - מאי פירושא דלא היו מודים כדתנן דפליג ר"ע אדרבי ישמעאל ולא הודה לו שיהו משתכרין בשל הקדש: