רש"י על כתובות ס״ד

1 משום דרב זביד גברא רבה הוא - ולא יערער על דברינו מחמת ענותנותו:

2 מפכיתו דינא - לחובתו:

3 ומשהינן לה - אולי תחזור בה:

4 תריסר ירחי שתא - ותו לא:

5 שתבע הוא - והיא מורדת:

6 תבעה היא - והוא מורד:

7 אין נזקקין לה - לכתוב לה אגרת מרד להוסיף על כתובתה ולקמן מסיק פירושא ואזיל משום דלא מפקדא אפריה ורביה:

8 לארוסה מבעי ליה - וכותבין אגרת על הבעל:

9 דלא מפקדת - בפריה ורביה כדאמרינן ביבמות דף סה::

10 חוטרא לידא - רוצה אני שיהא לי בן שיחזיק בידי בזקנותי ואשען עליו וביום מותי יקברני:

11 תבע לחלוץ - והיא אינה רוצה אלא להתייבם נזקקין לו לכתוב אגרת מרד עליה:

12 אין נזקקין לו - לפי שאין מתכוין לשם מצוה וכמשנה אחרונה ואמרינן ליה זיל נסיב אחריתי:

13 אסתירא - סלע מדינה:

14 פלגא דזוזא - זוז צורי שהוא שש מעה כסף נמצא טרפעיק שלשה מעות:

15 מעה וחצי ליום - לששת ימי המעשה ומשבת לא יהבינן לה כדאמר לקמן:

16 מאי שנא איהו דיהבינן ליה דשבת - כשהיא מורדת עליו דהא שבעה טרפעיקים טרפעיק ליום:

17 כשכר שבת - כמו שמשתכר בשבת גזרה משום מקח וממכר ושכירות:

18 מה בין מורד למורדת - מאי שנא כשהוא מורד אינו נותן אלא חצי טרפעיק ליום וכשהיא מורדת נותנת טרפעיק:

19 מי שוכר את מי - הוי אומר האיש שוכר את האשה ש"מ צערו מרובה:

20 ויצרו מבחוץ - קשויו ניכר ומתגנה:

21 מתני' המשרה את אשתו על ידי שליש - שנותן לה מזונותיה בבית אפוטרופוס ואינה מתגלגלת עמו:

22 המשרה - המכרה ויכרה להם כירה מתרגמינן שירותא מלכים ב ו׳:כ״ג:

23 לא יפחות לה - בשבת:

24 לא פסק שעורים כו' - בגמ' מפרש לה:

25 גרוגרות - תאנים יבשין:

26 דבילה - תאנים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל:

27 מפץ - רך ממחצלת:

28 כפה - צעיף אחד משנה לשנה:

29 ממועד למועד - אמנעלים קאי מנעלים חדשים לכל שלשת רגלים:

30 חדשים - קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:

31 אלא נותן לה כלים - חדשים של חמשים זוז בימות הגשמים כו':

32 והשחקים שלה - אף כשיקנה לה חדשים ובגמרא מפרש למאי מיבעי לה:

33 ונותן לה מעה כסף - לכל שבת לדברים קטנים:

34 ואוכלת עמו לילי שבת - שהוא ליל עונה:

35 מעשה ידיה - אוקימנן לעיל כתובות דף נט. מותר מעשה ידיה:

36 שתי - קשה לטוותו כפלים כשל ערב:

37 משקל של יהודה כפלים כשל גליל:

38 גמ' ה"ג מני מתני' לא רבי יוחנן בן ברוקא ולא ר"ש:

39 כמה הוא שיעורו - של עירובי תחומין:

40 מתכוונין להקל - ר' מאיר היה רגיל לאכול פת בשבת יותר מבחול שהיה ממשיך פת לכל מינים הבאין לפניו ור"י היה אוכל פת בחול יותר מבשבת שהיה שבע במיני מעדנים:

41 ר' יוחנן בן ברוקא - נתן שיעור קצוב ככר הלקוח בפונדיון כשלוקחין ד' סאין בסלע הן שתי סעודות וקס"ד חצי קב שהרי הסלע מ"ח פונדיונין שש מעה כסף דינר ומעה שני פונדיונין הרי י"ב לדינר וד' דינר לסלע הרי מ"ח וד' סאין כ"ד קבין מ"ח חצאי קבין נמצא לר' יוחנן לחצי קב שתי סעודות:

42 רבי שמעון אומר - ב' סעודות הן שתי ידות של ככר משלש ככרות לקב ונמצא הקב ט' סעודות שלש סעודות לככר ושלש ככרות לקב:

43 חציה - של ככר:

44 לבית המנוגע - השוהה בבית המנוגע כדי אכילת פרס חצי ככר מטמא בגדים כדכתיב והאוכל בבית יכבס בגדיו כששוהה שיעור אכילה הכתוב מדבר כדתניא בתורת כהנים ואע"ג דגבי סעודת עירוב אמרנו ג' סעודות בככר אין בו אלא ב' סעודות בינוניות ושל עירוב שיעורו להקל ובמצומצמות והיינו דאמרינן אכילת פרס בכל שיעור שהיית סעודה לפי ששיערוהו כחצי הככר:

45 וחצי חציה לפסול את הגוייה - האוכל שיעור חצי פרס אוכלים טמאים נפסל גופו מלאכול בתרומה עד שיטבול והוא ב' ביצים שהככר של ג' לקב ח' ביצים הוא שהקב כ"ד ביצים ד' לוגין חציה של ככר ד' ביצים חצי חציה ב' ביצים:

46 תמני סעודות הויין - קביים חטים דמתני' וארבעה עשרה סעודות היא צריכה לשבת:

47 ואי ר"ש - דאמר ט' סעודות לקב:

48 שמונה עשר הויין - והיא אינה צריכה אלא י"ד:

49 צא מהן שליש לחנווני - רבי יוחנן לא שיער בחצי קב אלא בככר הלקוח בפונדיון מן החנווני והוא לקח ארבע סאין חטין בסלע ומשתכר שליש בטורח נמצאו בחצי קב שלש סעודות השתים הוא מוכר בפונדיון שנתן והג' משתכר:

50 אכתי - קביים דמתניתין תרתי סרי הויין:

51 ומשנינן אוכלת עמו לילי שבת - כדתנן במתני':

52 הניחא כו' - פלוגתא לקמיה בשמעתין:

53 באתרא דיהיב ציבי - מי שמוכר חטים לחנווני לעשות ככרות ולמכור בשוק במקום שהוא נותן לחנווני עצים לאפות אינו משתכר אלא שליש ובמקום שאינו נותן עצים מעכב לעצמו מחצה שממעט הככרות למכור ביוקר כדי יציאת העצים:

54 כמאן כר' חידקא - בתמיה נימא כר' חידקא סתם לה מתני' דאמר בכל כתבי הקדש ארבעה סעודות לשבת:

55 ר"ש - דאמר תמני סרי הויין ואי כרבנן סבירא ליה לתנא דידן בסעודות שבת דל תלת יתירתא לארחי ופרחי: