רש"י על כתובות פ״ה

1 לא קנה - דלאו כל כמיניה לחוב זה כדי לזכות את זה:

2 תפסוה אינהו - שאף הם נושים בו מעות:

3 ממלח מלוחי - מנהיגה בעוגין שלה שקורין ריימ"ש בלעז ממלח שקורין ווירני"ר בלעז לשון וייראו המלחים יונה א:

4 אנא קנינא כולה - הנהגתי בריאה משל חבירי:

5 מחריפותא דנהרא - לא מצאנוה על שפת הנהר שהיא כסימטא אלא מזה חטפנוה שהיה מוליכה באמצע הנהר שכל הספינות הולכות שם והוי כרה"ר:

6 קאקי - אווזים:

7 חיורי - על שזקנים היו:

8 משלחי גלימי דאינשי - מפשיטין טליתות האנשים:

9 מסקי ביה - נושים בו:

10 בי חוזאי - אנשי אותה מדינה:

11 סיטראי - מצד אחר היינו נושים בו מלוה על פה ומחמת אותה מלוה נחזיק בהם:

12 לענין שלומי שליח - למשלח:

13 מאי - מי הוה פושע שהחזיר המעות עד שלא קבל מהם השטר:

14 לתקוני שדרתיך - והיה לך לדקדק בתקנתי:

15 דהוו מפקדי גבה - מאבי יתומים:

16 מלוגא דשטרי - תיק מלא שטרות:

17 מחיים תפיסנא להו - בחוב שהיה חייב לי החזקתי בהם:

18 הוי תפיסה דלאחר מיתה - שכל זמן שהיה חי היו פקדון בידך והרי הן כמונחין ברשותיה וכי אמרי' תפיסה מחיים כגון שראהו קרוב למות ותפס מטלטלין לשם חובו ולא היו פקדון בידו:

19 דאיחייבא שבועה - שהיה אדם תובעה ממון והיא כופרת:

20 בת רב חסדא - אשתו של רבא:

21 לשבועה אשכנגדה - התובע אותה ישבע ויטול כדתנן שבועות דף מד: ואלו נשבעין ונוטלין שכנגדו חשוד על השבועה:

22 זימנין - פעם אחרת:

23 כבת רב חסדא - שהאמנת לחשוד את האשה על השבועה:

24 דקים לי בגוה - דלא משקרא:

25 קרענא ס"ד - וכי אחד נאמן להוציא שטר חתום מיד המחזיק בו אפוקי ממונא הוא ותרי בעינן:

26 מרענא - ולא אזדקק לגבות באותו שטר ומקרע נמי לא קרענא ליה:

27 כתבו לי זכוותא - שבאתי לדין ונפטרתי הימנו בשבועתי:

28 ממולאי - בית עלי שהן כרותי ימים ולי נראה ממולאי גבנונים בעלי מומין שאינן חיין כשאר בני אדם לשון שקל מוליא ושדי בנצא ב"ב דף נד.:

29 אשרתא - לשון חוזק כמו יישר כחך יבמות סב.:

30 אשרתא דשטרי - קיום השטר שכותבין דיינין במותב תלתא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהו וקיימנוהו:

31 דניחוו - שיעידו זה כתב ידי:

32 ה"נ מיחזי כשיקרא - לכתוב נשבעה פלונית ועדיין לא נשבעה:

33 ופרעו - בו ביום:

34 אינו חוזר ולוה בו - אפי' בו ביום ואע"ג דלאו מוקדם הוא שהרי ביום הלואה נכתב:

35 שכבר נמחל שעבודו - משפרעו בטל השטר ונמצאת מלו' השני' מלוה על פה ואינו גובה מן הלקוחות:

36 כשיקרא - שלא נכתב על מלוה זו:

37 לא חיישינן - אם לא שיש בדבר ביטול שטר גמור:

38 שב מרגניתא דציירי בסדינא - שבע מרגליות צרורות בסדין אחד הפקיד ביד ר' מיאשא:

39 ולא פקיד - לא צוה לאנשי ביתו שחטפתו מיתה:

40 אתו לקמיה דר' אמי - לתבוע את היורשין והיורשין אומרים שמא של אבינו היו:

41 דלא אמיד - אינו עשיר:

42 סימנא - דאמר בסדין הם צרורות והם שבע:

43 שכיב חסא ולא פקיד - שטבע בנהר כדאמר ביבמות בפ' בתרא ד' קכא::

44 מטכסא - לבוש משי צינד"ל בלע"ז:

45 ההוא דאמר להו - בצוואת מיתה נכסי לטוביה ולא פירש לאיזה טוביה:

46 דגיס ביה - רגיל אצלו ומגו דגייסי אהדדי קורא לו בשמו כאילו לא נסמך:

47 ת"ח קודם - דמסתמא אדם מצדיק מעשיו לזכות בשעת מיתה דאמר מר ברכות לד: כל הנביאים לא נתנבאו אלא למהנה תלמידי חכמים מנכסיו:

48 שודא דדייני - הטלת הדיינים לפי מה שיראו דיינים שהיה דרכו של מת לקרב את זה יותר מזה או מי שבשניהן טוב ונוהג בדרך ישרה שיש לומר בו נתכוין המת לזכות:

49 שודא - כמו שדי בימא שמות טו דמתרגמינן ירה בים הטיל בים:

50 וחזר ומחלו - המוכר שהוא מלוה מחלו ללוה:

51 מחול - דאמר ליה לוה ללוקח לאו בעל דברים דידי את:

52 ואפי' יורש - של מלוה מוחל:

53 זבינתה לכתובתה - מכרה שעבוד כתובתה לאחרים בעודה תחת בעלה:

54 בטובת הנאה - דבר מועט שאינו אלא כחיזוק טובה שקורין גרי"ד מפיק רצון ולפי שהלוקח מטיל מעותיו בספק שמא תמות היא בחיי בעלה מפחד ואינו לוקחה אלא בדמי' מועטי':

55 ה"ג אתו תבעי לה לברתה - אתו לקוחות וקא תבעי לה לברתה הבאה לגבות כתובת אמה מאביה ולירש הכתובה מכח אמה ואלו באין ליטול אותה הימנה לומר אמך מכרה לנו: