רש"י על כתובות פ״א

1 יורשיה יורשי כתובתה - אותן יורשים שיורשין כתובתה חייבין בקבורתה:

2 ואין חייבין בקבורתה - דהא בעי למיתב כתובתה ליורשיה:

3 שיש לה שני יורשים - דאיצטריך לתנא למיתני אותן יורשין שיורשין כתובתה ש"מ איכא יורשים אחריני בהדייהו דלא ירתי כתובתה:

4 אח אני יורש - כתובה זו שאני יורש אין כאן מנדוניית אביה כלום אלא מאתים ותוספת שכתב לה אחי ואין אני יורש אותה אלא אחי:

5 יקבור את אשתו - כמו שהיה הוא קוברה אם מתה בחייו ואפילו לא הכניסה לו כלום:

6 יתן כתובתה - שהקבורה באה תחתיה:

7 לגבות מחיים - כל זמן שהבעל חי ואני במקום בעל עומד שהייתי מצפה לכונסה:

8 מאן שמעת ליה דאית ליה מדרש כתובה - שדורש לשון הכתובה שכתוב בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי דמינה דייקת לא ניתנה כתובה לגבות מחיים דהא אינה יכולה לינשא לאחר:

9 ב"ש היא - ביבמות בפרק האשה שהלכה דקאמרי ב"ש והלא מספר כתובה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי והואיל והיא נישאת ע"פ עצמה שבאה ואמרה מת בעלי אף כתובתה גובה ע"פ עצמה:

10 ושמעי' להו לב"ש - שמי שיש לו שטר חוב על חבירו הוא מוחזק בנכסי הלוה יותר ממנו:

11 כגבוי דמי - והנכסים בחזקתה הלכך מינה קא ירית:

12 מתו בעליהן - אכל הנשים שבעולם קאי שקינאו להן בעליהן ונסתרו ולא הספיק להשקותה עד שמת:

13 ולא שותות - דבעינן והביא האיש את אשתו:

14 ספק זנאי - והפסידה כתובה:

15 מידי ודאי - מידי יורשי הבעל שהן ודאין בירושה:

16 כגבוי דמי - והיא מוחזקת בנכסים יותר מהן ואין כאן מוציא מידי ודאי:

17 והא בעינן לכשתנשאי כו' - אלעיל פריך סוף סוף היאך כתובה ניגבת מחיים שנוכל לבא עליו משני צדדים והא בעינן כו':

18 יבם נמי כאחר דמי - וכיון שהתירתה מיתת הבעל לינשא ליבם מאותה שעה זכתה בנכסים:

19 שלח ליה רבא לאביי - לאחר שהשיבו על שאלתו ואמר ניתנה כתובת יבמה לגבות מחיים של יבם:

20 ביד רב שמעיה - הוא היה שליח בתשובה זו:

21 ומי נתנה - כתובת יבמה לגבות מחיים דיבם:

22 שימכור בנכסי אחיו - לאחר שכנס את יבמתו ואמרן לעיל כל נכסיו אחראין לכתובתה:

23 אם כהן הוא - שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה:

24 יעשה לה סעודה - יפה לפתותה במשתה היין:

25 ויפייס - הימנה שתתן לו רשות למכור את העודף על כדי כתובתה:

26 ואם ישראל הוא - שמותר להחזיר גרושתו:

27 מגרשה בגט - ומגבה את כתובתה ומוכר מה שירצה ומחזירה ע"מ כתובתה הראשונה או אפי' רצה להחזירה מיד מוכר כל זמן שירצה שאין מעכבת מלמכור אלא יבמה לפי שאין היבם כותב לה כתובה ולא כתב לה דקנאי ודקנינא ואין כתובתה אלא על הראשון ומשום הכי מעכבא בכולהו דלמא משתדפי הני דמייחד לה ואע"ג דאמר לקמן כתובות דף צה: אישתדוף בני חרי טרפא ממשעבדי מ"מ אמרה איני רוצה לטרוח לב"ד אבל כתב לה כתובה כשמחזירה וכתב לה דקנאי ודקנינא לא מציא מעכבא והא דתנן גיטין דף נה: לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אוקמינן באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה:

28 ולטעמיך - דאמרת טעמא משום דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים אמאי מהדרת אדר' אבא לאותובי מברייתא אותיב ממתני':

29 ומשני ממתניתין לא מותיבנא דמתני' איכא לשנויי דלאו דינא קתני אלא עצה טובה שלא תאבד כתובתה:

30 על השלחן - הן מעות שהוא משתמש בהן אם הוא שולחני:

31 הכי נמי דלא מצי מזבין - בתמיה הא אוקימנא לההיא באותן שלש שדות אבל מי שלא כתב ולא ייחד מוכר הכל ואינה יכולה לעכב עליו וטעמא משום דכתב לה דקנאי ודקנינא ומיהו כשימות או יגרשנה טרפה לקוחות:

32 עצה טובה - שמא יאבדו המטלטלין ונמצאת בלא כתובה וצריך לכתוב כתובה אחרת:

33 אלא דרבי אבא קשיא - אדמגרש לה נייחד לה שהרי גירושין גנאי הן לשניהם אלא ודאי טעמא דלא ניתנה כתובה להגבותה מחיים:

34 משום איבה - המייחד לאשתו או קרקע או מטלטלין נותן איבת עולם ביניהם דסברה עיניו נותן בגירושין אבל זה שמגרש על מנת שיחזיר ידעה דלא עשה אלא למכור ופקעה לה איבה:

35 דנפלה ליה יבמה - דמצוה בגדול לייבם:

36 בעא אחוה - הקטן ממנו:

37 למיפסלה בגיטא - לזרוק לה גט ולאסרה על כל האחין כדאמרינן בפ"ק דיבמות:

38 משום נכסי - קשה בעיניך שאכניסנה שלא אזכה בנכסי אחי כדתנן יבמות דף מ. הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו:

39 פליגנא לך - כאילו אני חולץ לה ולא אטול אלא כמוך:

40 כיון דאמור רבנן - שומרת יבם אין היבם רשאי למכור כדאמרי' לקמן בשמעתין מי שמת והניח שומרת יבם כו':

41 אע"ג דזבין כו' - ומה שעשה זה שהתנה עמו לחלוק לו וקנו מידו הרי הוא כמוכר:

42 כיפי - נזמים כלומר במה ייפה והנאה את דבריו ומה טעם נתן בה כששלחה:

43 שלחה כדאביי - דהיכא דזבין זביניה זביני:

44 ומת - הנושה המלוה:

45 לא יאמר - היבם המחויב המעות:

46 הואיל ואני יורש - שאכניס את אשתו ואזכה בנכסים:

47 החזקתי - בחוב זה ולא אשלמנו עוד:

48 דטבא ליה עבדו - עצה טובה שיהיה הקרקע קיים לו עולמית ולא יוציא המעות בהוצאה:

49 תנא תני מוציאין - דמשמע על כרחו:

50 אינה משנה - לא נישנית משנה זו בבית המדרש של חכמים ולא סמכינן עלה במידי:

51 דלמא ר"מ היא - במתני' דקתני גבי כספים ופירות תלושין ילקח בהן קרקע ואפי' לא תפסה אלמא משעבדי לכתובתה ואפי' לא קיימא לן כר"מ בהא מיהו גבי מוציאין ליכא מאן דפליג אי מקרקעי נינהו ולעולם משנה היא:

52 אלא - להכי אינה משנה וטעות היה מי ששנאה משום דמצי אמר לה לאו בעלת דברים דידי את ממך לא לויתי אלא מאחי: