רש"י על כתובות ה׳

1 משום חשבונות - שאם יכנוס למוצאי שבת יעשה סעודה בלילה ויחשוב בשבת מהו צריך להוציא וכתיב ודבר דבר ישעיהו נח:

2 מפקחים - מוציאין לאור:

3 פיקוח - פושקונברמ"ש בלעז:

4 טרטיאות - פלטי מלכים ושלטונים:

5 ללמדו אומנות - מצוה הוא דכתיב קהלת ט׳:ט׳ ראה חיים עם אשה אשר אהבת למוד אומנות שתחיה הימנו עם התורה ואמרינן בקידושין דף כט. שאביו חייב ללמדו אומנות:

6 שמא ישחוט בן עוף - בשבת לצורך מוצאי שבת שיהא טרוד וישכח שהוא שבת:

7 שחל להיות בשני בשבת - שצריכין להרבות בסעודה אחר השבת שהוא ערב יום כפורים:

8 ידחה - לשלישי בשבת שמא ישחוט בן עוף לצורך סעודת מחר:

9 אית ליה רווחא - לשחוט בלילה שהסעודה אינה עד למחר:

10 הכא לית ליה רווחא - שהסעודה בלילה אחר השבת משחשיכה מיד:

11 ולא חיישינן לאיקרורי דעתא - אם לא ימצא לה בתולים לא חיישינן שיתקרר כעסו בהאי פורתא:

12 ונבעלת בחמישי - משתחשך ברביעי ותיכנס ליל חמישי:

13 ברכה לדגים - פרו ורבו ומלאו את המים כו' בראשית א׳:כ״ב:

14 הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם - פרו ורבו ומלאו את הארץ שם:

15 טעמא משום ברכה - אבל מאן דלא קפיד אברכה משום איקרורי דעתא לא חיישינן משום האי פורתא:

16 ברכה דאדם עדיפא ליה - ומיהו בששי לא תנשא בתולה דבזמן ארוך עד שני בשבת דאתו דייני חיישינן לאיקרורי אבל מרביעי עד חמישי לא חיישינן:

17 למחר משכים לאומנתו והולך - שאין משתה אלמון באלמנה אלא יום אחד כדלקמן בפירקין כתובות דף ז.:

18 חמישי בשבת - יום חופה:

19 וששי בשבת - חיבת ביאה:

20 אדם בטל - למ"ד ברכה דאדם עדיפא אף זו תיבעל בששי למ"ד משום שקדו נבעלת בחמישי דהא לא ישכים לאומנתו:

21 גדולים מעשה צדיקים ממעשה יצירת שמים וארץ - ומשום בר קפרא נקט לה דאיירי לעיל באגדה:

22 אף ידי - חדא יד:

23 מקדש - מעשה ידי צדיקים הוא:

24 הכי קאמר - האי ומעשה ידיו במעשה הצדיקים כתיב שקרוין מעשה שלהם מעשה ידיו של הקב"ה וה"ק ומעשה ידיו דהוא מעשה הצדיקים מגיד הרקיע שהרקיע מעיד עליהם לבריות שהם צדיקים שמתפללין על הגשמים ומטר יורד:

25 יתד - קבילי"י בלע"ז:

26 יניח אצבעו - שהיא שפוייה כיתד:

27 מ"ט - כלומר במאי דומות כיתידות:

28 אי נימא דמחלקן - שמחולקות זו מזו ואינן מחוברות יחד:

29 חדא חדא למילתיה - קושיא היא כל אחת יש בה צורך ואף בצורכי גבוה:

30 זו זרת - מן הקטנה מודדין זרת של חושן:

31 זו קמיצה - מאצבע שאצל הקטנה מתחילין לקמוץ חופה שלש אצבעות על פס ידו הקמיצה והאמה והאצבע וקומץ:

32 זו אמה - מהגדולה מודדין אמת בנין ואמת כלים:

33 זו אצבע - למתן דמים של חטאת דכתיב ביה באצבעו ויקרא ד:

34 זה גודל - לבהן יד דאהרן שם ח ודמצורע שם יד:

35 משופות - אגויישיד"ש בלעז:

36 אליה - בשר שבסוף האוזן:

37 נכוית תחילה לאברים - רכות ודקות ליכוות מכולם והכי נמי אמרינן במסכת ע"ז דף לח. האי עובד כוכבים דחריך רישא שרי למיכל אפילו מריש אודניה ואע"פ שממהר ליבשל:

38 מהו לבעול בתחלה - לא שמיע להו הך מתניתא דלעיל א"נ שמיע להו ומיבעיא להו הלכה או אין הלכה:

39 מיפקד פקיד - כמו פקדון כנוס ועומד ואינו נבלע בדופני הרחם להיות יציאתו על ידי חבורה אלא שהפתח נעול בפניו ופותחין לו ויוצא:

40 או חבורי מיחבר - דם בתולים היוצא על ידי חבורה הוא בא שהדופן מתפרק מחברו:

41 אם תימצי לומר מיפקד פקיד - ואין בו משום חבורה כוונת המוציאו למאי לדם הוא צריך ומתכוין להוציאו:

42 ושרי - דהא מיפקד פקיד:

43 או דלמא לפתח מתכוין - והרי הוא כבנין ואסור:

44 ואם תימצי לומר לדם הוא מתכוין - ולא לפתח ומיהו על כרחך פיתחא ממילא הוי:

45 או כר"ש - ומותר וא"ת פסיק רישיה ולא ימות הוא הא פרכינן לה לקמן ומשנינן יש שבקיאין בהטיה ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח הלכך לאו פסיק רישיה ולא ימות הוא:

46 הלכה כרבי יהודה - בדבר שאין מתכוין ואסור:

47 ואת"ל הלכה כרבי יהודה - אכתי איכא למיבעי דקיימא לן שבת ד' קו. כי אמר רבי יהודה במתקן אבל במקלקל אינה מלאכה ויש לשאול על פתח זה אם תקון הוא אצלה או קלקול הוא אצלה שהבתולה חשובה מן הבעולה:

48 ואת"ל מקלקל הוא ל"ג דאי מקלקל לדברי הכל מותר שאין לך מקלקל חייב אלא חובל ומבעיר אליבא דרבי שמעון והכא לאו חובל הוא דהא באת"ל דם מיפקד פקיד בעי לה ואזיל:

49 ודם ממילא קא הוי - הוא אינו מתכוין להוציאו אבל הוא יוצא ונמצאת חבורה נעשית שלא בכוונה:

50 הלכה כרבי יהודה - בדבר שאינו מתכוין ושמא מתקן הוא ואסור:

51 או הלכה כר"ש - דדבר שאין מתכוין מותר:

52 ואם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה - קלקול הוא ומותר או תקון הוא ואסור ואפי' אם קלקול הוא יש למצוא צד איסור אם בדבר שאין מתכוין סבירא לן כרבי יהודה ובמקלקל בחבורה סבירא לן כר"ש דמחייב דאמרינן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר ואוקימנא כר"ש בפרק האורג שבת קו.:

53 הלכה כרבי יהודה במקלקל - ומותר דכי אמר רבי יהודה דבר שאין מתכוין אסור במתקן אבל במקלקל לא אמר: