רש"י על כתובות ק״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 פוסקין מזונות - ב"ד יורדין לנכסי מי שהלך למדינת הים ופוסקין מזונות לאשתו:
2 בששמעו בו שמת כ"ע לא פליגי - דפוסקין דלמאי ניחוש לה אי לצררי הרי סופה לגבות כתובתה ותשבע שלא עיכבה משלהם כלום ואי לשמא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך וקבלה עליה משמת אינה משועבדת לו מעשה ידיה וא"ת והרי היא משועבדת ליתומים ואף הם יאמרו לה כן אף הוא לא היה יכול לומר לה אלא א"כ היא מתרצה:
3 צררי - צרורות כספים נתן בידה למזונות:
4 חיישי' שמא אמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך - וקבלה עליה:
5 איכא בינייהו גדולה - הראויה להתפיסה מעות ולא ספקה מזונות במעשה ידיה שהן שני בצורת או שאינה בעלת מלאכה לצררי איכא למיחש לצאי מעשה ידיך במזונותיך ליכא למיחש דכיון דלא ספקה לא קבלה עליה:
6 איכא בינייהו גדולה - הראויה להתפיסה מעות ולא ספקה מזונות במעשה ידיה שהן שני בצורת או שאינה בעלת מלאכה לצררי איכא למיחש לצאי מעשה ידיך במזונותיך ליכא למיחש דכיון דלא ספקה לא קבלה עליה:
7 אי נמי קטנה - ובעלת מלאכה והשנים כתקנן:
8 וספקה - לרב זביד פוסקין דלא עביד איניש דמתפיס צררי לקטנה לרב פפא אין פוסקין דאיכא למימר צאי מעשה ידיך למזונותיך אמר לה:
9 ואם בא ואמר פסקתי לה מזונות - אתפסתיה צררי:
10 נאמן - ובשבועה ומחזרת מה שנתנו לה ב"ד:
11 לאחר שמועה - לאחר ששמעו בו שמת בא:
12 ולא דבר אחר - מפרש לקמיה:
13 במשרה אשתו ע"י שליש - העמיד אפוטרופוס לזונה ועכשיו משך האפוטרופוס את ידו דהשתא ודאי לצררי ליכא למיחש ולא לשמא אמר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך:
14 אי הכי - דהשרה אותה ע"י שליש אפי' בניו ובנותיו נמי דהא גלי דעתיה דניחא ליה שיהו נזונין משלו:
15 צדקה - אין ב"ד פוסקין צדקה לעניים מנכסיו בזמן ששאר בני העיר פוסקין עליהן צדקה:
16 תכשיט - בשמים להתקשט בהן אשתו:
17 שלשה חדשים הראשונים - שאינה יכולה לא להנשא ולא להתייבם ניזונת משל בעלה:
18 עמד בדין - ואמרה לו כנוס או חלוץ:
19 רצתה ניזונת כו' - שהאשה נאמנת לומר מת בעלי ותינשא וכשם שנאמנת לינשא כך נאמנת ליטול כתובתה כדאמרינן במסכת יבמות מספר כתובתה נלמד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:
20 מתפרנסת והולכת כו' - כתובה לא גביא שמא לא גירשה ובגירושין לא האמינוה אבל מזוני יהבינן לה ובפרעון כתובה ממה נפשך אם גירשה הרי נטלתן בכתובתה ואם לאו הרי הוא חייב במזונותיה:
21 איהי היא דאפסדה אנפשה - שאמרה גרשני וגרושה אין לה מזונות וכי תימא כיון דשמעה שמת תגבה כתובתה יחד אין הכי נמי והאי דקאמר מתפרנסת והולכת אם אינה רוצה ליטול כתובתה דסבורה שמא לא מת ונוח לה ליטול לשם מזונות שאם יבא בעלה תהא כל כתובתה קיימת ומתפרנסת עד כדי כתובתה ותו לא יהבינן לה:
22 מאני דקוניא - כלי חרס שמחפין עליהם עופרת שקורין פלומבלי"ר בלע"ז:
23 חיורי שרו - לפי שהעופרת מחליק את החרס ואינו מניחו לבלוע אבל הירוקים מעורב צריף שקורין אלו"ם בתוך העופרת והוא עז ומחלחל את החרס ובולע והכי אמרי' במסכת ע"ז דף לג: דמצרפי ובלעי:
24 ירוקי אסירי - לענין חמץ בפסח וגיעולי עובדי כוכבים ויין נסך:
25 קרטופנא - ביקועי קיריויני"ש בלע"ז:
26 מתני' חנן אומר איבד את מעותיו - שלא אמרתי לך הלוני ואני אפרע אבל אם הלוה את האשה מעות למזונותיה על מנת שתשלם לו הוא תובעה והיא תובעת הבעל וישלם כדאמר לעיל בממאנת ולוותה ואכלה ועמדה ומיאנה טעמא דמיאנה הא לא מיאנה משלם: