רש"י על כתובות מ״ה

1 סוקלין אותה על פתח בית אביה - דהכי כתיב והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה והאי בבאו עדים בבית חמיה כתיב דהא במוציא שם רע כתיב דמפרש ביה קרא ואקרב אליה אלמא כשניסת:

2 ראו גידולים שגידלתם - כלומר מבית זה יצאת הנבלה שבו זינתה:

3 באו לה עדים בבית אביה - קודם שנשאת:

4 סוקלין אותה על שער העיר - דכתיב כי יהיה נערה בתולה מאורסה וגו' והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא:

5 תידון בחנק - כי היכי דאילו זנאי השתא לאו סקילה איכא אלא חנק דכי כתיב סקילה בזינתה נערה כתיב שנאמר כי יהיה נערה בתולה וגו' השתא נמי בחנק דכיון דאשתני גופא בין חטא להעמדה בדין אשתני קטלא לכדהשתא:

6 הוציא עליה שם רע - שכנסה משבגרה ולא מצא לה בתולים ובא לב"ד:

7 הוא אינו לוקה - אם כיחש:

8 ואינו נותן מאה סלע - דכי כתיב ויסרו אותו מלקות וענשו אותו ממון בנערה כתיב וזה עקימת שפתיו גורמין לו ליענש כדמתרץ לקמן ועקימת שפתיו בבוגרת הואי:

9 היא - אם אמת היה:

10 וזוממיה - עדים שהיו מעידים על זנותה ונמצאו זוממין:

11 מקדימין לבית הסקילה - כלומר ישכימו בבוקר לשם כי אין להם נס והמלטה מן המיתה הזאת:

12 היא וזוממיה ס"ד - אם אמת היה אין שקר:

13 אלא או היא - אם אמת:

14 או זוממיה - אם שקר:

15 לבית הסקילה - אלמא אע"ג דאשתני גופא ואילו זנאי השתא בת חנק היא לא אמרינן אישתני קטלא:

16 מוציא שם רע קאמרת - לאותובי אסרחה ולבסוף בגרה דתני תנא דאיירי בבאו לה עדים בבית אביה:

17 שאני - מיתה הבאה על ידי הוצאת שם רע דבעל משנשאת:

18 דחידוש הוא - ולא אמרינן בה דמשום דאישתני דינא דאי זנאי השתא בת חנק היא נימא אישתני קטלא דהך דזנאי בנערות:

19 דהא נכנסה לחופה ולא נבעלה בעלמא וזינתה בחנק כו' - ותדע דהא בלא בגרה נמי בלא הוצאת שם רע ואפי' בנערות אשתני דינא הוא דאילו זנאי השתא חנק הוא דאיכא הואיל ונכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה כדתניא לקמן דף מח: נערה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה מאי לא נשואה אי נימא נשואה ממש היינו ולא בעולה אלא לאו נכנסה לחופה ולא נבעלה אלמא אילו זנאי השתא בת חנק היא:

20 ואילו מוציא שם רע - עליה השתא וזנאי קודם כניסה לחופה בסקילה אלמא בהוצאת שם רע לא אמרינן דמשום דאישתני דינא אילו זנאי השתא לישתני קטלא הבא ע"י זנות דמעיקרא והילכך כי בגרה נמי וניסת לא אמרינן במוציא שם רע דמשום דאישתני דינא דהשתא אישתני קטלא דמעיקרא:

21 ודלמא כי חדית - כלומר הא ראייה דמייתינן מסתם מוציא ש"ר לכאן לאו ראייה היא לכאן דהתם הוא דאף על גב דאישתני דינא דאילו זנאי השתא לא אישתני קטלא דהא דזנאי מעיקרא משום דלא אישתני גופא הוא וחידוש שחידשה תורה באישתני דינא חדית באישתני גופא לא חדית אבל בגרה אישתני גופא היא ואי בבאו לה עדים בבית אביה אית לך למימר סרחה ולבסוף בגרה בחנק במוציא שם רע נמי משבגרה הוה ליה למיתני חנק:

22 אלא אמר רב נחמן בר יצחק - הא דתני שילא תידון בחנק הואיל ואישתני גופא אישתני קטלא ותניא אחריתא בסקילה ואע"ג דאישתני גופא לא אישתני קטלא תנאי היא:

23 אישתני ולא אישתני - אי אמרינן אישתני קטלא או לא אישתני קטלא תנאי היא:

24 חטאו עד שלא נתמנו - נשיא ומשוח שאין קרבנם כשל יחיד שהנשיא מביא שעיר ומשוח מביא פר:

25 הרי הן כהדיוטות - בכשבה ושעירה שאע"פ שנשתנה גופם לא נשתנה קרבנם:

26 אם נודע להם עד שלא נתמנו - דהוה ליה ידיעה וחטאה בחד גופא חייבין כהדיוטות:

27 משנתמנו - דהוה ליה חטאה בשעת קרבן יחיד וידיעה בשעת קרבן נשיא:

28 פטורין - לגמרי אלמא דמשום דאישתני גופא אישתני קרבן:

29 אימור דשמעינן ליה כו' - כלומר ליכא למ"ד הכא אישתני קרבן משום שינויא דגופא מדלא מחייב להו ר"ש לנודע להם משנתמנו לאיתויי כדהשתא אלא פטורין לגמרי קאמר וטעמא דידיה משום דבעי ידיעה וחטאה בחד גופה:

30 דאזיל אף בתר ידיעה - כלומר שעת החטא מחייבתו כשבה ושעת ידיעה מחייבתו שעיר לפיכך אין כאן אחד מכל הקרבנות שחייבתו תורה:

31 דאזיל בתר ידיעה - דשינוי הגוף:

32 ולא אזיל בתר חטאה - כי ההיא דתני שילא ע"א תידון בחנק מי שמעת ליה:

33 אם כן - דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:

34 האמר ליה כו' - שינוייא הוא:

35 לתנא - דתנא קמיה להא דתני שילא:

36 הנערה - והוציאו את הנערה דברים כב ולא כתב והוציאוה:

37 שהיתה כבר - ואע"פ שאינה עכשיו:

38 רחמנא ניצלן מהאי דעתא - כיחד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב כדמפרש לקמן זו מעשיה גרמו לה כו':

39 על פתח בית אביה - אם באו עדים משניסת:

40 על שער העיר שעבד בה - ואפי' נידון בעיר אחרת:

41 שעריך למעלה - כי ימצא בקרבך באחד שעריך וגו' דהא ודאי באותו שער שעבד בו עבירה:

42 ונאמר שעריך למטה - והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו':

43 שעריך - בעבודת כוכבים כתיב דברים י״ז:ה׳ והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו וגו':

44 אם כן - דהכי שמעת ליה לייתי כי השתא:

45 גמר פתח מפתח ופתח משער - אסמכתא דרבנן בעלמא כתיב הכא אל פתח בית אביה וכתיב במשכן במדבר ד׳:כ״ו מסך פתח שער החצר מה פתח האמור במשכן שער עמו אף פתח האמור כאן שער עמו והדר גמר האי שער משעריך האמור בעבודת כוכבים:

46 ללקות - מלקות במוציא שם רע מויסרו אותו:

47 לוקה מ"מ - בין בעל ובא לב"ד והוציא שם רע ע"י בעילתו ואמר לא מצאתי לבתך בתולים בין לא בעל ובא לבית דין ואמר באו לי עדים שזינתה בבית אביה והרי היא לפניכם:

48 פלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן - לקמן בשמעתין:

49 כרבנן - דאמרי פרשת מוציא שם רע בין בעל בין לא בעל וכתיב ביה ויסרו וענשו:

50 כר' אליעזר בן יעקב - דאמר לקמן לא נאמר פרשת מוציא שם רע אלא כשבעל הלכך מאה סלע לא מחייבינן ליה אלא כשבעל אבל מלקות דמשום אזהרת לא תלך רכיל ויקרא י״ט:ט״ז הוא לקי ואפילו לא בעל דהא הלך רכיל ואי משום דהוי לאו שאין בו מעשה ר' יהודה לטעמיה דאמר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו במסכת מכות דף ד: ובשחיטת חולין דף פג.:

51 והוא שבעל - כר' אליעזר בן יעקב וקסבר תנא קמא אליבא דר' אליעזר לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ומלקות דמוציא שם רע חידוש הוא ומויסרו אותו נפקא וההוא קרא כשבעל כתיב:

52 ר' יהודה אומר ללקות לוקה מכל מקום - דמלקות משום אזהרת לא תלך רכיל הוא ולאו שאין בו מעשה לוקין עליו:

53 אמר רב נחמן בר יצחק - לוקה מ"מ דקאמר מכת מרדות דרבנן: