רש"י על כתובות צ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 טירפא - לטרוף לקוחות מר"ח אייר שהרי מכרה לו באחריות:
2 יכלי למימר - לקוחות:
3 את בר חד בניסן את - ושטרך קודם ושלא כדין נטלה ממך:
4 מאי תקנתיה - דהאי:
5 נכתבו הרשאה להדדי - יבקש מאת חברו בר חמשה בניסן וימסור לו שטרו ויכתוב לו הרשאה עליו לטרוף לקוחות ואם יאמרו לו בר חד בניסן את אומר להם אני בא לטרוף בשביל מעות של חמשה בניסן שהרי לשנינו מכרה באחריות ואני בא בהרשאה עליכם מכחו ואם יאמרו לו הוא קדם ואת בר כ"ט בניסן היית אומר להם אני בא מחמת עצמי:
6 מתני' ומכר את שדהו - המשועבד לכתובות:
7 הראשונה - שנשא תחלה:
8 השניה מוציאה - כשימות בעלה:
9 וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב - מפרש בגמ':
10 גמ' בשקנו מידה - ואמרי' בהכותב לאשתו דהיכא דקנו מידו מגופה של קרקע קנו מידו:
11 מקחו בטל - משמע לגמרי ואפי' בחיי הבעל ובבבא בתרא מוקמינן לה באחת מאותן שלש שדות או ייחדה לה לכתובתה או כתב לה בתוך הכתובה או שהכניסה לו שום משלה:
12 כתב לראשון - שטר מכר על שדה אחת:
13 ולא חתמה לו - לא הודית באותו מכר וכתב שטר אחר ללוקח שני על שדה אחרת וחתמה לו:
14 אבדה כתובתה - אם אין שם בני חורין שהרי הראשון אומר הנחתי ליך מקום לגבות הימנו:
15 יכולה היא שתאמר כו' - מן השני תגבה:
16 ורבי - דסתמינהו למשניות הכא בכתובות סתם לן כר"מ ובמס' גיטין סתם לן מקחו בטל כר' יהודה:
17 אמר רב פפא - מתני' כשהיתה גרושה ואחר כך כתבה לו ללוקח כן:
18 רב אשי אמר - אפי' ביושבת תחתיו ותרוייהו סתמי כר"מ ומתני' דגיטין דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה להכי מקחו בטל דעד כאן לא קאמר ר"מ בבריית' איבדה כתובתה אלא בשני לקוחות והא חזינן דבראשון לא עשתה נחת רוח לבעלה הלכך לא מצית למימר כי חתמה לשני נחת רוח עשיתי לבעלי:
19 ומתניתין - דהכא דאשמעינן מינה חתימתה קיימת:
20 בדכתב - הבעל לאחר קודם לזה ולא חתמה לו ולזה חתמה:
21 אישתדוף בני חרי - לאחר שלקחו הלקוחות:
22 אישתדוף - נתקלקלו:
23 מראשון מיהא תגבי - שהרי נתקלקל זכותה במקום שהניח לה לגבות והוה ליה כאישתדוף:
24 ועוד תניא - דמראשון לא תגבה:
25 הכי גרסינן התם איהו דאפסיד אנפשיה - וכולה רבא קאמר לה לא תימא מאי איבדה כתובתה משני דאף מראשון איבדה אפ"ה לא נפשוט מינה אישתדוף בני חרי לא טריף ממשעבדי דהתם היא דאבדה כתובתה והא דקתני אין לו על לוקח ראשון כלום חד טעמא הוא האי דלא הדר גבי מהראשון משום דאפסיד נפשיה בידים שכתב לשני דין ודברים אין לי עמך ולא דמי לאישתדוף:
26 והא מעשים בכל יום - דדיינין דנין דכיון דאשתדוף בני חרי טריף ממשעבדי:
27 פרדיסא - כרם:
28 לעשר שנים - שיאכלנה עשר שנים ותחזור לבעלים בלא מעות דכתב ליה במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דין בלא כסף:
29 וקש - הזקין:
30 איהו אפסיד אנפשיה - לוקח שלקח שדה מיד זה שמשכן כרם זה באחריות לאוכלו י' שנים:
31 עביד דקיש - והדר מלוה על הלקוחות:
32 נכסי ליך - אמר לפנויה נכסי ליך ואחריך לפלוני:
33 כי האי תנא - כר"ש דאמר מכירתו מכירה:
34 ואמר אביי נכסי ליך כו' - לקמן מוקמי להא שמעתא בתרייתא באומר לנשואה:
35 הבעל מוציא מיד הלוקח - אם בא לדון עמו יכול הוא לזכות בדין שהוא לוקח ראשון:
36 ואחריך - יכול להוציא מיד הבעל דכי אמר אביי אין לאחריך במקום הבעל כלום שנתן לה כשהיא פנויה וניסת אבל באומר לנשואה ה"ק לה אחריך ליקני בעל לא ליקני:
37 ולוקח מיד אחריך - כר"ש דאמר דמכירת הראשון מכירה:
38 ומוקמינן לה בידא דלוקח - אין ב"ד נזקקין בפעם הזאת אם בא להוציאן מיד הלוקח שאין הפעם הזאת דומה לראשונה מתחלה שנכנס להם לוקח זה מכח מכירת האשה ומיד האשה יכול הבעל לטעון אני לקחתי ראשון אבל בזו שהוציאן מיד אחריך שאין הבעל זוכה אצלו בדין אין בית דין נזקקין לבעל כדקאמר טעמיה לקמיה:
39 וכן בעל חוב ושני לקוחות - ראובן נושה בשמעון מנה ולו שתי שדות ומכרן לשנים זו בחמשים וזו בחמשים וכתב ב"ח ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך ב"ח נוטל מיד הראשון וכאן אין לומר הנחתי מקום שתגבה הימנו שהרי חובו כנגד שתיהן ולוקח ראשון מוציא מיד השני וב"ח חוזר ומוציא אף זו מן הראשון ולוקח שני מב"ח וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה:
40 וכן אשה בעלת חוב - שהיה לה חוב כתובתה על בעלה ומכר שתי שדותיו לשנים ואין בשניהם אלא כדי כתובתה וכתבה לשני דין ודברים אין לי עמך האשה מוציאה מיד לוקח ראשון והוא מן השני והאשה מן הראשון והשני מן האשה ולוקח ראשון מיד השני וחוזרין חלילה:
41 הדרן עלך מי שהיה נשוי
42 מתני' אלמנה ניזונת - אין חייבין בקבורתה. אם מתה שהרי יורשיה גובין כתובתה מיורשי הבעל ועליהן לקוברה שהרי בעלה תחת כתובתה חייב בקבורתה עכשיו שאינו יורשה היא תקבור עצמה:
43 גמ' אנשי גליל היו כותבין את תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי:
44 הניזונת תנן - והכי קתני אלמנה הניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהם כל זמן שהם רוצים לזונה:
45 כאנשי יהודה - היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך לפיכך אם רצו היורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה: