רש"י על כתובות ט״ז

1 שהפה שאסר - זה אינו יודע שהיתה של אביו אלא על פיו של זה ומה שאסר הרי התיר:

2 גמ' טעמא דאיכא עדים - דיצתה בהינומא:

3 הבעל מהימן - ולא אמרינן הואיל ומספקא לן על יום נישואיה אם בתולה היתה אם בעולה העמד אותה על חזקתה של קודם לכן ומתחלה בתולה היתה:

4 היא נאמנת - דאזיל בתר חזקה דגופא:

5 בברי ושמא - גבי משארסתני נאנסתי היא טוענת ברי לי הוא והוא אינו טוען אלא שמא עד שלא ארסתיך דהא אינו יודע מתי נאנסה:

6 ודקארי לה - למימר סתמא דלא כרבן גמליאל:

7 מאי קארי לה - ומאי עלה בדעתו לאפוקי מדר"ג הא לא דמיא לה:

8 כיון דרוב נשים בתולות נישאות - קרובה טענתה להיות אמת יותר משלו וכברי ושמא דמיא:

9 והכי נמי מסתברא - דר"ג מודה בה דבעל מהימן:

10 אי אמרת בשלמא איירי ר"ג במודה - דהך רישא הודאה הוא דקא מודה ר"ג לרבי יהושע ואמר אע"ג דפליגנא עלך בברי ושמא מודינא לך בברי וברי היינו דשייך למיתני בתריה ור' יהושע מודה לר"ג בהאומר לחברו שדה זו כו' דאע"ג דפליגנא בפ"ק במשארסתני נאנסתי דאע"ג דאיכא למימר מגו לא מהימנא מודינא בהאי מגו דאי בעי שתיק ולא א"ל של אביך היתה כי אמר ליה נמי לקחתיה הימנו מהימן כדלקמן:

11 אלא אי אמרת לא איירי - רישא במודה ר"ג מאי מודה רבי יהושע מאי שייך למיתנייה הכא ואהיכא קאי:

12 אמגו קאי - אפלוגתא דאיכא למימר בה מגו בפ' קמא קאי וקאמר אע"ג דפליגנא במגו דהתם במגו דהכא מודינא כדלקמן:

13 אהייא - איכא מגו:

14 הרי כריסה בין שיניה - ואינה יכולה לומר לא נבעלתי:

15 וקאמרה נבעלתי - ולכשר נבעלתי מהימנא:

16 בשלמא לר' אלעזר דאמר - בפרק קמא טענתייהו במנה ולא כלום מוכת עץ שלא הכיר בה אינה יכולה לתובעו אלא מנה והוא אומר דרוסת איש את ואין ליך כלום איכא מגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני תחתיך:

17 וקאמרה - מוכת עץ אני מעיקרא ולא תבעה אלא מנה מהימנא:

18 אלא לר' יוחנן - דאמר טענתייהו במאתי' ומנה שהיא תובעתו מאתים ליכא מידי בין תחתיו למעיקרא מאי מגו איכא:

19 משארסתני - אירע לי ונסתחפה שדהו ואית לי מאתים:

20 הכא - גבי שדה אין שור שחוט לפניך שיעלה על לב בעליו לתבוע מי שחטו כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים הלכך אי לאו דדבר פשוט הוא שלקחה הימנו לא היה אומר לו של אביך היתה הלכך אמרי' מגו אבל גבי לא מצא לה בתולים שור שחוט לפניך בתולים שלא מצא לה הם הסיתוהו לבא לב"ד ואע"פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מגו דדלמא לא אסקה אדעתה א"נ איערומי קא מערמא:

21 וכיון שרוב נשים - קושיא היא:

22 יש לה קול - והרבה יודעים שיצאה בהינומא:

23 וזו הואיל ואין לה קול - שאין מעיד עליה שיצתה בהינומא:

24 כי אתו עדים מאי הוי - כיון דחזקה דיש לה קול הרבה היו יודעין:

25 דלמא מפקא עדים - עדי הינומא:

26 זאת אומרת - ודלא כמאן דאמר אין כותבין בבבא בתרא:

27 כותבין שובר - שכשיפרע לה כתובתה תכתוב לו שקבלה כתובתה ויהיה בידו לזכות:

28 רב פפא אמר - לעולם אין כותבין דנמצא זה צריך לשמור שוברו מן העכברים ומי שיש לו שטר על חברו או יביא השטר ויחזירנו או לא יטול כלום ומתני' במקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי בית דין שתקנו לבתולה מאתים ולאלמנה מנה דליכא למיחש לדלמא הדרה ומפקא לה:

29 דמתני לה - לדרבי אבהו ולדרב פפא:

30 הטמינה כתובתה - והיא תובעת מאתים והוא אומר אלמנה נשאתיך:

31 רקדו לפניה - אם יש עדים שרקדו לפניה ביום נישואיה:

32 כוס של בשורה - המבשר עליה סימני בתולות ולקמן מפרש מאי היא:

33 אלא - הכי קאמר כל איבדה כמי שהטמינה בפנינו דמי ולא גביא והכי קתני איבדה כתובתה הטמינה כתובתה נשרפה כתובתה אם רקדו לפניה וכו' והכי פירושה אמרה אבד שטר כתובתה הרי היא כמו שהטמינה כתובתה בפנינו כדי להוציא ולגבות פעם שניה ואינה גובה כלום אא"כ תביא השטר ואם אמרה נשרפה ויש עדים שנשרפה דהשתא ליכא למיחש למידי תביא עדים שרקדו לפניה שזהו סימן לבתולה ותגבה מאתים:

34 מאן דמתני לה - לדרבי אבהו ורב פפא אברייתא:

35 כל שכן אמתניתין - דכיון דאברייתא דקתני בהדיא איבדה כתובתה גביא ועלה קאמר רב פפא דלא גביא ומתרץ לה דחדא קתני איבדה כתובת' הרי היא כמו שהטמינה וכשנשרפה הוא דקא גביא ולעולם אין כותבין שובר כל שכן דאמתני' איכא למיתני פלוגתא דרב פפא אדר' אבהו למימר דבמקום שאין כותבין כתובה עסקי':

36 ומאן דמתני - פלוגתא דרב פפא ודר' אבהו אמתני':

37 אבל אברייתא לא - מתני ליה דודאי שמעינן מינה דכותבין שובר דהא במקום שכותבין כתובה עסקינן:

38 כי קושיין - דקתני איבדה כתובתה ולא ניחא לשנויי שינויא דחיקא למימר איבדה כתובת' כהטמינה כתובתה קאמר:

39 כיון דלא אפשר - כגון במקום שאין כותבין כתובה וגובות על פי עדים ויש לחוש לשמא תלך לב"ד אחר ותביא עדים אחרים ותגבה פעם שניה ודאי כתבינן שובר:

40 ראויה היתה זו לאכול בתרומה - אי נישאת לכהן דבתולה שלמה נמצאת ולא בעולה שתפסל לכהן מחמת זנות:

41 מתקיף לה רב פפא - ומה זו עדות ללא נישאת אלמנה:

42 אטו - אי נישאת כשהיא אלמנה לכהן הדיוט מי לא אכלה בתרומה:

43 זו ראשית - בעילתה ראשית:

44 זימנין דתפסה מאתים - בלא בית דין וכי בעינן לאפוקי מינה משום דאין עדים שהעבירו לפניה אמרה איתנוסי הוא דאיתניסו שיכורים היו מאונס יין המשתה הלכך השתא אתו עדים שהעבירו לפניה פתוחה ותו ליכא מידי:

45 כיצד מרקדים - מה אומרים לפניה: