רש"י על כתובות כ״ז

1 הורהנה - דמדעת וכיון דהגיע זמן ולא נפדית הרי היא של עובדי כוכבים בדיניהם משום הכי בעינן עדים מעידין אותה שלא נסתרה:

2 נחבשה - דאינה נחלטת להם לא בעינן עדים הואיל ועל ידי ממון הוא:

3 ואיכא דרמי לה מרמא - לא מתני לה להא דרב שמואל בר רב יצחק אפירושא דמתניתין בלשון לא שנו אלא רמי מירמא מתניתין וברייתא אהדדי ועלה שני רב שמואל חילוק בין יד ישראל תקיפה ליד העובדי כוכבים תקיפה:

4 הני נשי דגנבי - שבעליהן ניתלין ודרך המלכות להפקיר ביתם ונשיהן:

5 בן דונאי - רוצח היה ואלעזר שמו כדאמרינן בפ' עגלה ערופה סוטה מז. אבל נשי דגנבי הגונבים ממון לא מפקרי:

6 מתני' כרכום - מצור מתרגמינן כרכומא דברים כ:

7 פסולות - אסורות לבעליהן דאשת כהן אסורה באונס:

8 גמ' בלשת - חיל על שם שמחפשים כל המטמונים:

9 לבעול יש פנאי - דתקיף להו יצרייהו:

10 רבי יצחק בן אלעזר אמר - אף בבעילה פעמים שהן מותרות:

11 כרכום של אותה מלכות - אינו רוצה להשחית את בני העיר וכשכובש עיר הסמוך לממשלתו שומרה והיא לו למס עובד:

12 משמרות - מקום מעמד השומרים שהעמיד המלך שלא יחבל אדם באנשי העיר:

13 דמהדר למתא כו' - שמו סביבות העיר שלשלות ברזל שישמיעו קול בהכשל איש רץ עליהם וכלבים ואווזים זועקין:

14 וגווזא - מקלות וקיסמין להכשל בהן:

15 ולא קשיא ליה מידי - לא חייש למיעקר איניש יחידאה ולבעול הואיל ואין הדבר הפקר:

16 ומאי שנא משני שבילין - דכיון דבא לשאול עליו ועל חבירו אמר רבי יוסי טמאין הכא נמי לכולהו שרינן כי הדדי:

17 אחד טמא - שיש בו קברות מפסיק כל רחבו ואין ידוע איזהו הטמא אבל כך מוחזקים באחד מהן:

18 ועשה טהרות - נגע בטהרות:

19 טהורים - דכל חד כי אתי לקמן תלינן ליה למימר בטהור הלך דהוה ליה ספק טומאה בר"ה וספיקו טהור:

20 טמאין - דהיכי נימא להו טהורים אתם חד מינייהו ודאי בטמא אזל:

21 בבת אחת - באו לשאול בבת אחת:

22 הכא נמי כו' - ור' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי:

23 מה לי לשקר - אי בעיא אמרה נחביתי:

24 במקום עדים - דאנן סהדי דכל שעתא איכא מיא:

25 ודאי איטמי - בתמיה:

26 לא תתייחד עמו - במסכת גיטין היא שכיב מרע שכתב ומסר גט לאשתו על מנת שאם מת יהא גט למפרע ולא תיזקק לחליצה לא תתייחד עמו שמא יבא עליה והוה ליה גט ישן ותנן בית הלל אוסרין לפטור בגט ישן ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה וטעמא גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה:

27 ואפילו על פי עבד - דייה בעבד שהיה עמה:

28 שלבה גס בשפחתה - ותשמש בפניה:

29 רב אשי אמר הא והא בשפחה דידה - והיינו טעמא דבמתני' מהימנא והתם לא מהימנא דשפחה דידה מיחזא חזיא בקילקול גבירתה ושתקה:

30 התם - גבי גט:

31 דשתיקותה מתירתה - שאינה צריכה שתעיד לומר לא שמשה אלא שתאמר אני הייתי עמה:

32 לא מהימנא - להיות זו מותרת על ידה דאי נמי חזיא לא מסהדא:

33 הכא - גבי שבויה:

34 דשתיקותה - דשפחה:

35 אוסרתה - לגבירתה דכל כמה שאינה מעידה לומר טהורה היא מחזקינן לה בטמאה כי מסהדא ואמרה טהורה היא מהימנא דלשקורי לאו אורחא אלא למשתק:

36 השתא נמי - כיון דרחמא לה לגבירתה או דדחלה מינה אתיא ומשקרא ואמרה טהורה היא:

37 תרתי לא עבדא - חדא למשתק בקלקולה ועוד דתיתי ותשקר:

38 אחא מבי חוזאה - שהלך אביו שם והוליכו עמו וגדלו שם ומת אביו וחזר לעירו ותבע חלקו בנכסי אביו:

39 א"ל - רב חסדא לההוא אחא:

40 שפיר קאמר לך - שאינו מכירך לפי שיצאת בלא חתימת זקן ובאת בחתימת זקן:

41 ויכר יוסף את אחיו - שכשפירש מהן כבר היו חתומי זקן:

42 א"ל - רב חסדא למרי:

43 זיל אייתינהו את - להנהו סהדי המכירין אותו ויעידוך שאינו בן אביך:

44 השתא נמי - כיון דדחלי מיניה אתו ומשקרי:

45 תרתי לא עבדי - חדא דשתקי מלהעיד אמת וחדא דמסהדי שיקרא:

46 לימא כתנאי - שפחתה אי מהימנא אי לא:

47 זו עדות - עדות זו של שבויה הכל כשרים בה איש ואשה תינוק ותינוקת:

48 חוץ מהימנה - היא עצמה:

49 דרב פפי ורב אשי - דאמרו לעיל שפחה דידה מהימנה:

50 ודאי תנאי היא - על כרחך יאמרו אנן דאמרי' כי מתניתא בתרייתא מדקשיא להו קמייתא:

51 דרב פפא - דאמר לא מהימנה:

52 מי לימא תנאי היא - כלומר דחוק הוא לומר אנא דאמרי כי מתניתא קמייתא או יוכל לתרץ מתניתא בתרייתא נמי כוותיה למימר שפחתה כעצמה דמי והרי היא בכלל חוץ מהימנה דקתני בה או תירוצא אחרינא:

53 אמר לך רב פפא כי תניא ההיא - דקתני הכל נאמנים ואפילו שפחה דידה במסיחה לפי תומה:

54 רב חנא קרטיגנאה משתעי - רב חנן דמן קרטיגי היה מספר מעשה זה:

55 מתני' המעון הזה - שבועה היא:

56 גמ' ואעפ"כ - שאסרו עליו לפי שכהן היה:

57 כשהיא יוצאה - והוא בחצר:

58 יוצאה בראש בניה - שיהו הבנים עמהם שלא יתייחדו:

59 וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה - כדי שלא יהא הוא והיא בחצר והבנים מבחוץ:

60 בגרושה - כהן שגירש את אשתו מהו לדור עמו בחצר:

61 לא תנשא בשכונתו - לפי שמכירה ברמיזותיו וקריצותיו שמא יבואו לידי עבירה: