רש"י על כתובות כ״ח

1 ואם היה כהן - אפילו לא ניסת:

2 לא תדור עמו במבוי - שמא יבא עליה וכהן אסור בגרושה אבל ישראל כל זמן שלא ניסת תדור בשכונתו:

3 ואמר רב גרס ומהאי קרא שמעינן לה:

4 לוה הימנה - בהיותה תחתיו:

5 בנכסי אביה - שהיו בידה נכסי מלוג ובכהן שגירש את אשתו קא מיירי:

6 אינה נפרעת - הימנו ע"י עצמה שלא יקרבו בדברים:

7 באבל רבתי - מסכתא היא וקורין אותה שמחות וזו היא משנה ראשונה שלה הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו:

8 ארוס וארוסתו - כהן היה:

9 והאמר רב נחמן תנא באבל רבתי - דמן האירוסין נפרעת על ידי עצמה:

10 דגייסי בהדדי - מכירין זה את זה ברמיזות וקריצות בלע"ז פריווי"ץ:

11 מתני' זה כתב ידו של אבא - ומקיימין השטר על פיו אע"פ שמת אביו בעוד זה קטן:

12 שיצאת בהינומא - והוא סימן שניסת בתולה וכתובתה מאתים כדאמרינן בריש פירקין:

13 יוצא מבית הספר - כשהיינו למידין תינוקות בבית רבן ובכולהו מפרש טעמא בגמרא:

14 אבל אין נאמנין כו' - דאפוקי ממונא הוא ובעינן עדות מעלייתא וכתובה היינו טעמא דרוב נשים בתולות נישאות:

15 מעמד ומספד - מקום היה לו כאן להספיד מתיו כשמוליכן לבית קברות שלו ולעשות שם מעמדות ומושבות שהיו עושין שבעה למת:

16 רבי יוחנן בן ברוקא אומר נאמנים - לא גרסינן ליה במתני' אלא בברייתא ולא אדרך מעמד ומספד קאי:

17 גמ' דשכיח גביה - ונתן עיניו בקטנותו בכתב יד אביו:

18 קיום שטרות מדרבנן - דמדאורייתא לא בעינן קיום דאמר ר"ל לעיל כתובות דף יח: עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד:

19 הימנוהו רבנן בדרבנן - בדבר שהוא מדבריהם האמינו ואין זה עוקר דבר מן התורה הם אמרו והם אמרו הם הצריכו קיום העדות והם הכשירו בו את אלו:

20 גלוי מלתא בעלמא הוא - כלומר אין הדבר צריך עדות אלא לפרסם שיצא הדין לאור בלא גמגום:

21 אפוטרופוס - מסר נכסיו בידו להכניס ולהוציא לסחורה:

22 הרי זה לא יצא לחירות - ולא אמרינן אי לאו דשחרריה לא הוה יזיף מיניה ולא הוה שביק ליה לנהוג מנהג בן חורין ושמעינן מינה דיש עבד שלומד תורה:

23 בתרומה דרבנן - כגון תרומת חוצה לארץ או פירות המנינהו להני להאכילו על פיהם:

24 הכי גרסינן דתניא שאין חולקין תרומה לעבד כו' - ורישא דברייתא כהנת שנתערב וולדה בוולד שפחתה שניהן יוצאין לגורן ונוטלין חלק אחד שאין חולקין תרומה לעבד כו' הלכך אי אזיל חד מינייהו לא פלגינן ליה דלמא אתי לאחזוקי בכהן ודלמא האי ניהו העבד:

25 במקומו של ר' יהודה - משום הכי אמר אין חולקין:

26 בהמתן של צדיקים - חמורו של רבי פנחס בן יאיר בהכל שוחטין חולין ז.:

27 חזא באתריה דרבי יוסי - שחלקו לו תרומה בגורן:

28 ואסהיד באתריה דרבי יהודה - ושם לא היו חולקין תרומה לעבדי כהנים:

29 בית הפרס - החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס מאה אמה שכך שיערו שהמחרישה מולכת את עצמות המת ודלמא נגע או הסיט המהלך בו את עצם כשעורה שמטמא במגע ובמשא:

30 מנפח אדם בית הפרס - וסומך על כך שאם יש עצם רואהו ואע"ג דמאהיל לא חיישינן דאין עצם כשעורה מטמא באהל עד דאיכא שדרה או גולגולת שלמה או רוב בנין או רוב מנין:

31 שנידש - דישה רבה ברגלים הרבה:

32 טהור - דתלינן לקולא ואמרינן כל העצמות נכתתו לפחות מכשיעור אלמא חששא דרבנן בעלמא הוא:

33 נאמן התינוק - להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו:

34 טמאה וטהורה סלקא דעתך - מה טומאה וטהרה יש לומר במשפחות:

35 בקצצה - לקמן מפרש לה:

36 של בת פלוני לפלוני - כשנשא פלוני את בת פלוני:

37 ושהיינו מוליכין כו' על ידי עצמו - אם כך העיד התינוק על ידי היה אבא שולח לו חלה ומתנות:

38 אם היה עובד כוכבים ונתגייר - והעיד משנתגייר שראה את אלה בנכריותו אינו נאמן:

39 דוגמא - אות וסימן זכרון לדורות הבאים:

40 הדרן עלך האשה שנתארמלה