רש"י על כתובות צ״ו

1 אי אמרת בשלמא הניזונת תנן - וסתם לן תנא כאנשי יהודה:

2 שפיר - איכא לאוקמי להא דשמואל בשאינה ניזונת:

3 אלא אי אמרת ניזונת תנן - וסתם לן כאנשי גליל וליכא אלמנה שאינה ניזונת אמאי מציאתה לעצמה:

4 ניהוו - יורשים כבעל:

5 תיהוי להו איבה - דעל כרחם זנים אותה אבל מעשה ידיה שתקנו לבעלה תחת מזונות הוי ליורשים:

6 כל מלאכות - השנויות בפרק אע"פ לעיל כתובות נט: טוחנת ואופה כו':

7 חוץ ממזיגת הכוס כו' - שהן מלאכות המקרבות חיבה והרגל דבר כדאמרי' נמי בהא מסכתא דף ד: שאין נדה עושה אותן לבעלה:

8 חוץ מהתרת מנעל - שהרואה אומר עבד כנעני הוא:

9 מנח תפילין לית לן בה - שאין דרך עבדים להניח תפילין:

10 למס מרעהו חסד - הממיס עצמו מרעהו ממיס ממנו חסדים ואית דמפקא לה מדכתיב לעיל מיניה ותושיה נדחה ממני וסמיך ליה למס מרעהו חסד:

11 מה שתפסה תפסה - ולא מפקינן מינה ואע"ג דפסקינן הלכתא בפרק מציאת האשה לעיל כתובות סט: ממקרקעי ולא ממטלטלי הואיל ותפסה תפסה:

12 דסקיא - שק של עור שקורין טשינ"א:

13 עשירה - היכולת בידה להמתין הלכך אי נמי לא תבעה לאו מחילה היא עד שלש שנים אבל ענייה מדלא תבעתן מחלתן:

14 צנועה - בושה לבא לב"ד הלכך בשתי שנים לאו מחילה היא:

15 אלא למפרע - אותן שתי שנים שעברו איבדה:

16 נתננו - דמי מזונות לשנה הבאה:

17 נכסי - הבעל:

18 בחזקת יתמי - והיא המוציאה מהם ועליה להביא עדים שהודו יתומים בפניהם שלא קבלה וכל זמן שלא תביא עדים לא תגבה:

19 בחזקת אלמנה קיימי - שהרי נשתעבדו בתנאי ב"ד:

20 נשאת - והיא באה לתבוע מזונות של שנים שעברו:

21 עליה להביא ראיה - דמשניסת אין הנכסים ברשותה:

22 וכותבת אלו למזונות - בשטרות המכירה שהיא כותבת ללקוחות כותבת את המכור למזונות וכשהיא מוכרת לגבוי כתובה תפרש בתוך השטר לכתובה מכרתי:

23 וכך כחה יפה - כדבעינן לפרושי:

24 מאי לאו בהא פליגי דר' יהודה דאמר הפירוש יפה לה סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי - ואי לא פירשה מה לכתובה ומה למזונות סוף כשתבא לתבוע יאמרו לה מה שמכרת לכתובה מכרת וקבלת כתובתך ואם תאמר להם א"כ תנו לי מזונות שאכלתי הם יאמרו נתננו ליך מטלטלין תמיד במזונותיך והם נאמנים:

25 ורבי יוסי סבר נכסי בחזקת אלמנה קיימי - והיא תחזיק בהם לצורך מזונותיה וכתובתה ועליהם להביא ראיה לפיכך הסתם יפה לה מפני לקוחות שלקחו שדות מבעלה שאם יכלו כל נכסי היתומים תחשוב כל מה שמכרה למזונות ועל הלקוחות שלקחו מבעלה תחזור על כתובתה שאם תפרש לכתובה מכרתי לא תוכל שוב לנתקן למזונות ועל הלקוחות לא תחזור על מזונותיה דתנן גיטין דף מח: אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משעובדים:

26 דלא ליקרו לה רעבתנותא - הרואה שמוכרת כל קרקעות אלו סבור שמוכרתן למזונות מוציא עליה שם רעבתנותא ושוב אין אדם נושאה:

27 דאי לא תימא הכי - דטעמא דר' יהודה לאו משום נכסי בחזקת יתמי הוא:

28 הא דבעי ר' יוחנן - על מי להביא ראיה נהי דמתניתא דפלוגתא דר"י ורבי יוסי לא שמיע ליה מתני' מיהא שמיע ליה שהמשנה נשנית תמיד בבית המדרש:

29 תפשוט ליה ממתניתין - דעל אלמנה להביא ראיה דמתניתין נמי מצרכה לה לפרושי כר' יהודה:

30 דעצה טובה קא משמע לן - דלא ליקרו לה רעבתנותא:

31 אי נמי דכולי עלמא - היכא דאמרו יתומים נתננו על אלמנה להביא ראיה ואפי' הכי לר' יוסי הסתם יפה לה לטריפת לקוחות שבחיי בעלה לכתובה כמו שפירשתי וכדתני אביי קשישא: