רש"י על כתובות ס״ב

1 אורחא דמילתא - דרך ארץ שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה שתתן לו רשות:

2 לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש - בדברי הימים במחלקות שהיו עובדים את דוד כל מחלקות חדש ואע"ג דמשמעותא דעניינא משמע שלא היה פורש מביתו אלא חדש אחד בשנה ואין ללמוד משם אלא חדש כאן וי"א חדשים בביתו רב קרא יתירא דהבאה והיוצאת דריש דהוה ליה למכתב המשרתים את המלך לכל דבר מחלקות חדשי השנה וכתב דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה משמע שהיו שתי מחלקות נצבים ומשרתים שמשרתים עם השאר זו ו' חדשים בדילוג וזו ו' חדשים בדילוג זו באה וזו יוצאה מדי חדש בחדש הרי חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו:

3 ושנים חדשים בביתו - האיש בביתו שהרי ל' אלף איש היה המס וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש כשמחליפין אלו הולכין עשרת אלפים אחרים ובחדש השלישי עשרת אלפים שלישי' נמצא שעמדו הראשוני' בביתם ב' חדשים וכן כולם בחלופיהם כך:

4 שאפשר ע"י אחרים - לפי מנין החליפות כך היו עולים:

5 שאני התם דאית ליה הרווחה - שהיו נהנים מבית המלך ואיכא רווח ביתא לפיכך מקבלת עליה שיהי' בבית המלך חדש אחד משני חדשים שכיון שיש לו שכר יש לה מזונות מרווחים ותכשיטין אבל ת"ת מצוה דיליה הוא:

6 אנחה שוברת כו' - איידי דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן בדרשא דקרא נקט לה נמי הכא:

7 מתנים - באמצע הגוף:

8 דשנן בה - הורגלנו בה כמו כיון דדש דש גיטין דף נו::

9 דמלפא תכלי לא בהתה - אשה הלימודת לשכל בניה לקוברם אינה תמיהא ומפחדת במות א' מהם שכבר לימודת:

10 בני פירקי - תלמידים שהרב מצוי להם בעירן ושונים פרקם ולנים בביתם:

11 מאן דכתיב בהן - בשבילם נאמר לבעלי אומניות:

12 שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת - למלאכת הרשות אוכלי לחמם בעצב כן יתן הקב"ה לידידו שנא למי שמנדד לכבודו ולמצותו שינה:

13 מנדדות שינה - ממתינות את בעליהן שהן בבית רבם ושונים פירקם אלמא בשעת שינה עודן בבית רבן ואת אמרת יש להן פנאי לעונה בכל לילה:

14 רב שמואל בר שילת - מלמד תינוקות היה ומתפרנס מהן כדאמרי' בנערה שנתפתתה לעיל כתובות נ.:

15 ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה - אין שליח מלך פרס עובר על פתחו לשאול לו עבודת המלך שאין עין המלך עליו שאינו עשיר בעיניהם:

16 מפנקי דמערבא - בני ארץ ישראל מעונגים במאכל ומשתה לכך הם בריאים ובעלי כח לתשמיש:

17 איפחית בי באני - תחת המרחצאות יש חלל שהמים נופלים שם:

18 אסקינהו - העלה את העבדים בידו אחת ובשניה היה מטפס ועולה בעמוד:

19 מאחר דהכי - שבעל כח אתה:

20 אם כן - שאתיש את כחי ולא יסמכוני:

21 מה אניח - כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה:

22 בעירם - שתים בשבת:

23 איכפל תנא לאשמועינן טייל ופועל - תנא דסתם לעיל המדיר את אשתו בית הלל אומרים שבת אחת אין לו לומר זאת לא בספן ולא בגמל ולא בחמר ולא בתלמידי חכמים שהרי אף החמר עונתו אחת בשבת ובשביל יום אחד יוציא ויתן כתובה הרי עונתו משבעה לשבעה וכ"ש גמל וספן אין בכלל הזה אלא טייל ופועל העושה מלאכה בעירו שדרכו לשמש שתים בשבת:

24 אכולהו - נמי קאמר דע"י נדר יתר משבת אחת לא:

25 והא - בלא נדר ששה חדשים קאמר בספנים:

26 אינו דומה - לענין תענית מי שיש לו כו' אף כאן בלא נדר דעתה נוחה לבעלה שמא יבא בתוך הזמן אבל זו משהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה לבעל:

27 חמר ונעשה גמל מאי - נישאת לו כשהוא חמר מהו ליעשות גמל שלא ברשות הרווחה עדיפא לה שיתעשר או עונה עדיפא לה:

28 בקב ותיפלות - להיות בעלה עמה:

29 מעשרה קבין - להתעשר:

30 דברי ר"א - אמתני' קאי וסיפא דמתני' נקיט:

31 זו דברי ר"א - הנך עונות ויציאות שלא ברשות דמתני' דקתני התלמידים יוצאים לת"ת שלא ברשות שלשים יום:

32 סמכו רבנן - תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות:

33 ועבדי עובדא - כוותיה:

34 בנפשייהו - והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים:

35 מסכיא - תרגום של מצפה:

36 מע"ש כו' - שהוא ליל תענוג ושביתה והנאת הגוף:

37 כפו מטתו - כדת המתאבלים דחייבין בכפיית המטה:

38 איעסק לבריה - להשיא בתו של רבי חייא:

39 איכא פסולא - שלא היו מהוגנים לזוג אחד:

40 שפטיה בן אביטל - בן דוד היה אביטל שם אשת דוד ור' חייא אתי משמעי וזהו הפסול שר' היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים:

41 פסקו ליה תרתי סרי שנין - קודם שיכנוס:

42 אחלפוה קמיה - העבירו הנערה לפני החתן:

43 דעת קונך יש בך - שאמר להרחיק זמן חופתו וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו:

44 מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש:

45 ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:

46 איעקרא - נעשית עקרה כן דרך העומדות עשר שנים בלא בעל:

47 בשילהי הלוליה דר' שמעון - סוף ימי חופתו:

48 איעכב לי - המתן לי עד שיכלו ימי חופתי ואלך עמך לבי רב:

49 אישתנו שבילי דמתא - שנבנו בעיר בנינים חדשים ונסתמו בה מבואות:

50 לההיא רביתא - נערה:

51 סוי לבה - ראה לבה כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה:

52 לא איעביד כדעבד בר חכינאי - שנכנס לביתו פתאום:

53 יתיב קמיה - ולא היה האב מכירו:

54 חזיא - לבריה דמחדדן שמעתתיה:

55 אי הואי הכא - אילו הייתי כאן כשהנחתי בני קטן והלכתי הייתי מלמדו תורה והיה חכם כזה:

56 כלבא שבוע - שם א' מעשירי ירושלים שכל הנכנס לביתו רעב ככלב הי' יוצא שבע: