רש"י על כתובות ס״ו

1 דמעשה ידיה - ושייך למימר שיהא שלו דמעשה ידיה תחת מזונות:

2 קונם שאני עושה לפיך - מה שאני עושה יהא קונם לפיך:

3 אינו צריך להפר - דמשעבדא ליה ואפי' לשמא תעדיף נמי לא חיישינן דאי מעדפה נמי לבעל הוא:

4 שמא תעדיף - והעדפה דידה הוא וחייל עלה קונם:

5 ה"ג והא כי אתא רבין כו' - וקס"ד מציאתה כהעדפה שלא על ידי הדחק היא והיכי פליגי בה:

6 שלא ע"י הדחק - כגון שהיא עירנית ובעלת מלאכה:

7 ע"י הדחק - כגון שדחקה עצמה והעדיפה:

8 ומשני אמר רב פפא מציאתה כהעדפה שעל ידי הדחק היא - דרוב מציאות צריך לחזר אחריהם כגון דגים שנשארו ביבשה או צבי שבור או לחפש סימא בקרקע:

9 שתים שלש וארבע בבת אחת - שומרת קישואים וטווה פשתן ומלמדת שיר לנשים בשכר ומחממת ביצים בחיקה או ביצי תולעים העושים משי שהנשים מחממות אותן בחיקן והם נוצרים:

10 מהו - מי הוי כעל ידי הדחק או לא:

11 מתקיף לה רבא בר רב חנן - אדרבי יהודה בן בתירא:

12 מתני' ומת חתנו - ונפלה לפני יבם והוא תובע מה שפסקו לאחיו:

13 יכול הוא שיאמר כו' - או חלוץ או ייבם אבל אחיו או יתן או תשב עד שילבין ראשה:

14 הוא פוסק כנגדן ט"ו מנה - שליש יותר יקבלם עליו לכתוב בכתובתה לבד תוספת שהוא מוסיף לפי שמשתכר בהן אלף דינר הן עשרה מנה:

15 וכנגד השום - אם בא חתן לכתוב קבלה עליו כנגד אלף דינר של שום שתכניס לו בגדים או כלים המשתמשין בהן והן פוחתין או פרקמטיא ודרך הנועדים למזמוטי חתן לשומם יותר משויים לכבוד הכלה ולחבבה על בעלה:

16 הוא פוסק פחות חומש - לא מיבעיא דלא מוסיף אלא שפוחת שאם הכניסה שום של אלף דינר הוא כותב ח' מאות זוז:

17 שום במנה ושוה מנה אין לו אלא מנה - הכניסה שום לקבלו עליו בשטר הכתובה במנה והוא שוה מנה בשוק לכל אדם אין לו לומר תנו לי עוד חמישיתו שהרי אמרו לפחות חומש מן השום לפי שלא נאמרו דברים הללו אלא בשום ששמאוהו בבית חתנים והנשואים ומיהו תוספת שליש לא יוסיף שלא אמרו להוסיף שליש אלא לכספים שהן ראויים להשתכר מיד:

18 שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר - שום שהוא מקבלו במנה שאמרו לו כתוב מנה בכתובה והיא תכניס לך שום של מנה צריך שישומו אותו בבית של חתונה שלשים ואחד סלע ודינר דהוי מנה וחומשו:

19 ובד' מאות - שום שיקבל עליו לכתוב ארבע מאות:

20 היא נותנת חמש מאות - לפי שומת הנועדים שם:

21 וכשחתן פוסק כו' - ואם שמו הם תחלה והכניסה לו בין שום קטן בין שום גדול הוא כותב בשטר פחות חומש ובגמרא מפרש לה ל"ל כל הני:

22 גמ' תנא שומא רבה - דפחות חומש רישא דתנא וכנגד השום דקאי אאלף דינר:

23 וקתני שומא זוטא - שום במנה היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר דלא תימא שומא רבה הוא דדרך השמאים להעלותו על שוויו א"נ שומא זוטא איכא דמעלו ליה טפי שלא תתבזה בעיני הנועדים:

24 תנא שומא דידה וקתני שומא דידיה - היכא דקתני חתן פוסק הרי שומא דידיה כגון שהיא הכניסה קודם השום והוא שם אותו בה' מאות כשבא לכתוב יכתוב ד' מאות שאף הוא שם אותו חומש יותר על שוויו:

25 שומא דידה - היכא דקתני היא נותנת שהוא כתב הכתובה קודם שבא השום ועכשיו היא מביאתו וקרוביה שמין אותו וחתן פוסק דתנא תרי זימני חד לשומא רבה וחד לשומא זוטא:

26 מתני' פסקה להכניס לו כספים - שהן מוכנים לשכר מיד:

27 סלעה נעשה - לכתוב בשטר הכתובה בששה דינר יותר שליש כדתנן לעיל ובגמרא מפרש הא תו למה לי:

28 לקופה - בגמרא מפרש שיתן לה עשרה זוז לכל מנה ומנה שהיא מביאה לו ויקנו לה מהם בשמים לרחוץ בהם בתמרוקי הנשים שכך שיערו שהאשה המביאה לבעלה מנה ראויה היא לבשמים של עשרה זוז ולא פירשו במשנה אם לכל יום אם לכל שבת אם לכל חדש אם לכל שנה:

29 גמ' עסקא - כספים קרי עסקא שהם עומדים להשתכר בהם להתעסק בהן תמיד:

30 תנא עסקא רבה - אלף דינר שיוסיף שליש ויכתוב ט"ו מנה:

31 עסקא זוטא - סלעה נעשה ששה דינר:

32 זיונא - יציאה ואחריות:

33 בירושלים - היו נוהגות להתקשט בבשמים:

34 במנה הנישום או במנה המתקבל - האי לכל מנה ומנה דקאמר לפי חשבון השומא קאמר או לפי חשבון שהוא מקבלן עליו דהיינו פחות חומש:

35 שבת ראשונה כו' - איני יודע ליישב סדר בעיות הללו לפי שיטת הש"ס ונראה בעיני שכן סידרן יום ראשון או כל יום יום ואם תמצא לומר כל יום ויום שבת ראשונה או כל שבת ושבת ואת"ל כל שבת ושבת חדש ראשון או כל חדש וחדש ואת"ל כל חדש וחדש שנה ראשונה או כל שנה ושנה:

36 שפסקו לה חכמים - שמת בעלה ובאת לב"ד לפסוק לה צרכיה מנכסיו:

37 לבו ביום - לצורך יום אחד:

38 ולא כדין מתלין מתלא - ולא כך היו מושלין משל בירושלים:

39 מלח ממון חסר - הרוצה למלוח ממונו כלומר לגרום לו שיתקיים יחסרנו לצדקה תמיד וחסרונו זהו קיומו:

40 ואמרי לה חסד - יעשה ממנו חסד ושל בית אבא לא עשו צדקה כראוי וכלה ממונן:

41 בא זה ואיבד זה - לפי שנתערב בו:

42 חוץ משל חמיה - תוספת שהוסיף לה החתן:

43 ערביים קרי אומה שפלה ששוכני אהלים הם במדבר: