רש"י על כתובות פ״ד

1 על מנת שאין לך עלי דין אונאה - אמכור לך חפץ זה:

2 יש לו עליו - דמתנה על של תורה הוא אל תונו ויקרא כה:

3 ורב סבר אם מתה לא יירשנה - דקסבר ירושת הבעל דרבנן ולא עשו חזוק לדבריהן כשל תורה:

4 הא בדרבנן - כגון זה שהתנה שלא יאכל פירות:

5 ורב סבר - אפי' תנאי הפירות נמי בטל דחכמים עשו חזוק לדבריהם כשל תורה וכ"ש הירושה שהיא של תורה:

6 האי כטעמיה וכהילכתיה הוא - סבירא ליה לרב כטעמיה דרבן שמעון דמתנה על של תורה תנאו בטל וכהילכתיה דאם מתה יירשנה:

7 יחזיר לבני משפחה - ביובל:

8 וינכה להם מן הדמים - קס"ד יחזירם להם בדמים קלים:

9 אמאי יחזיר - ירושה אינה חוזרת ביובל כדאמרי' בבכורות דף נב::

10 משום פגם משפחה - גנאי הוא להם שיהיו אחרים נקברים עמהם והם יקברו בקבורת אחרים:

11 דמי קבר אשתו - שחייב הוא בקבורתה:

12 כדתניא - לוקח בית הקברות מחזירו על כרחו:

13 וקוברים אותו בעל כרחו - של לוקח:

14 אלא לא גרסי':

15 מתני' ינתנו לכושל שבהן - בגמרא מפרש מאי ניהו ואף על גב דלא משתעבדי מטלטלי דיתמי לא לבעל חוב ולא לכתובה הכא דלאו ברשותייהו מנחי סבירא לרבי טרפון דמוציאין מיד הלוה או מיד מי שהפקדון אצלו ונותנין לבעל חוב ולכתובה שנתחייב בהן המת מחיים:

16 ינתנו ליורשים - ולא מהניא תפיסה:

17 שכולן צריכין שבועה - דתנן בפירקין הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה וכל זמן שלא נשבעו אין להם רשות בהם ואין אנו יודעין אם יש להם עליו כלום הלכך משמת המת זכו בהן היורשין וברשותן הן:

18 כל הקודם בהן זכה - קדמו יורשין זכו ואין מוציאין מידם דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח ולכתובה קדם אחד מהן האשה או המלוה זכה הוא דר' טרפון אית ליה תפיסה דלאחר מיתה מהניא:

19 זכתה אשה יתר על כתובתה - אם קדמה ותפסה ויש יותר מן הכתובה או קדם בעל חוב ותפס ויש בהן יותר על חובו:

20 המותר ינתנו לכושל שבהן - זה בעל השטר שידו על התחתונה ואם יבואו ליד היתומים שוב לא יוציא מהם לא אשה ולא בעל חוב:

21 גמ' להוצאה ניתנה - ואינה קיימת בעין דמחסרא גוביינא ומש"ה אמר רבי טרפון דלא מנחי ברשותא דיתמי:

22 אבל פקדון דאיתיה בעיניה אימא כו' - דכל היכא דאיתיה ברשותא דיתמי איתיה:

23 לכושל שבראיה - למי ששטרו מאוחר שלא יוכל לטרוף לקוחות הקודמים לו:

24 לכתובת אשה - היא קרויה כושל שאין דרכה לחזר אחר נכסי המת ולבקש היכן יש לו קרקע:

25 משום חינא - שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהיו נשאות להן שלא תדאגנה להפסיד כתובתן:

26 והוא כשר - והדבר כשר והגון לעשות כן:

27 כולהו נמי דיורשין הוו - כיון דטעמא דר' עקיבא משום דלא נשבעו הוא כי תפסי נמי אמאי זכו הרי זכו בהן יורשים משעת מיתה ונכסי דיתמי קא תפסי:

28 ואיידי דאמר ר' טרפון מותר - אהדר ליה איהו נמי במאי דאיירו ביה ולעולם בכולהו נמי אית ליה דאפילו תפס מפקינן ליה מיניה:

29 ור"ע תפיסה לא מהניא כלל - לשון שאילה הוא זה:

30 אמר ר"נ - מהניא היכא דתפס מחיים של מת והכי גמר לה רב נחמן מרביה:

31 דמנחי היכא - הנך פירות דקא"ר טרפון דבשעת מיתה לא זכו בהן יורשין אלא יזכה בהן הקודם:

32 בסימטא - קרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ובני אדם העושין סחורה זה עם זה בשוק ורוצים לדבר דבריהם בנחת וישוב הדעת מסתלקין לשם:

33 אבל בסימטא לא - א"ר טרפון כל הקודם זכה דכיון דמקום הראוי לקנין הוא כדאמרינן בעלמא ב"ב דף פד: דמשיכה קניא התם אפי' למ"ד ברשות הרבים לא קניא אין זה מקום הפקר וזכו בהן יורשין משעת מיתה והמחזיק בו שם כמחזיק בו בביתם:

34 ואהדריה לעובדא - סבר לה כרבי עקיבא דלא מהניא תפיסה:

35 עשית - דברי ר"ע כאילו הן הלכה למשה מסיני שחזרת מעשה ב"ד דיי לנו לקיים הלכה כמותו לכתחילה אבל משנעשה ונגמר הדין אין לנו לחזור:

36 בדבר משנה - דקיי"ל הלכה כר"ע היכא דיחידאה פליג עליה ואע"ג דלאו במשנה ממש תנינא לה אלא שמעתא דאמוראי הוא אמרי' בסנהדרין דף לג. דחוזר דאמרינן התם אפילו טעה בדרב ושמואל אמר ליה אין:

37 הלכה אתמר - הלכה כר"ע מחבירו:

38 מטין אתמר - מטין ההוראה לכתחילה אחר ר"ע ומיהו אי עביד כאידך לא מהדרינן עובדא:

39 קריביה דר' יוחנן - קרוביו:

40 זילו אהדור - דס"ל כר"ע דתפיסה דלאחר מיתה לאו כלום היא:

41 שכנגדי - שקול כמותי:

42 בקרא דיתמי - שומר בהמותיהם:

43 דתפוס תורא מיניה - בעל חוב של מת תפסו בבית השומר:

44 הגודרות - בהמה דקה על שם גדרות צאן במדבר לב:

45 אין להן חזקה - אין המחזיק בהם יכול לומר לקוחין הן בידי שמא מצאן והכניסן בביתו לפי שדרכן להלך בשדות:

46 חשו - שם האיש:

47 שכיב - הלוה:

48 ארבא - ספינה:

49 א"ל - יימר לשלוחיה זיל תפסה:

50 התופס לבעל חוב - שליח התופס מטלטלין של לוה לצורך בעל חוב:

51 במקום שחב לאחרים - שמפסיד בעלי חובין אחרים בתפיסתו: