רש"י על כתובות נ׳

1 ועשיתינהו - כפיתי אותם בחזקה ומפני שטרחתי עליו ליכנס לו לפנים משורת הדין מחבביני:

2 ואי דינא הוא - אין כאן גמילות טובה להחזיק לו טובה שעל כרחו ישפוט אמת:

3 המבזבז - לעניים:

4 מחומש - שבנכסיו שלא יצטרך לבריות:

5 עשר אעשרנו - שני עישורין הוו להו חומש:

6 והא לא דמי בתרא לקמא - דכי שקלת לקמא פשו להו ט' וכי הדרת מדלית מעשר דידהו לאו כי קמא הוא ואין כאן חומש בשניהם:

7 אעשרנו - מדלא כתיב עשר אעשר לך הכי קאמר אעשרנו כראשון כלומר מעשר שני יהא כראשון:

8 שמועות הללו - דרבי אילעא בתקנת אושא:

9 מתמעטות והולכות - מאמוראים הראשונה א"ר אילעא אמר ר"ל משום דר"י בר חנינא השניה ר' אילעא אמר ר"ל שלישית ר' אילעא לחודיה:

10 וסימניך - בסדר ההלכות ובו תדע סדר מיעוטן:

11 קטנים כתבו ובזבזו - בניו ובנותיו כשהן קטנים כותב נכסיו המבזבז אל יבזבז ומעתה לא תחליף באיזו שלשה ובאיזו שנים ובאיזו אחד:

12 מגלגל עם בנו - אם מסרב מללמוד יגלגל עמו בנחת ובדברים רכים:

13 יורד עמו לחייו - לרדותו ברצועה ובחוסר לחם:

14 רב שמואל בר שילת מלמד תינוקות היה:

15 וספי ליה כי תורא - הלעיטהו תורה כשור שאתה מלעיטו ואובסו מאכל:

16 לתעניתא מעת לעת - להתענות כל היום וחינוכא לשעות מקודם לכן שנתיים כדאמרינן ביומא דף פב.:

17 ובתינוקת - שהיא ממהרת להביא כח שאינה מתשת כח בלימוד תורה ותרתי סרי דקאמר שנת שתים עשרה גופא קאמר דאי בת שתים עשרה ויום אחד דאורייתא היא שמביאה שתי שערות ובת עונשים ואין צורך לנו ללמוד ממניקתו של אביי:

18 לא חיי - אם לא ברפואה בדוקה:

19 מררתא דדיה - מרה של דיה שקורין וושט"ו:

20 נשפייה ונשקייה - תמשחנו ממנו ותשקנו ממנו בשכר:

21 אצותא דדיקלא - סיב שגדל סביב דקל תומר כעין וויילד"ה שכורך את עץ הגפן:

22 המכניס את בנו - ללמוד תורה:

23 רץ אחריו - להברותו ולהחיותו:

24 ואין מגיעו - מסוכן הוא למות מרוב חולשו:

25 חביריו רצין אחריו - להיות פקחין בתורה כמותו:

26 הא דכחיש - אל יכניסנו שמסוכן הוא פן יחליש וימות:

27 דבריא - יכניסנו לפי שמתפקח:

28 שמכרה בנכסי מלוג - הקרן:

29 הבעל מוציא - דשויוהו רבנן כלוקח והוא לוקח ראשון:

30 באוכלוסא - אסיפת בני אדם:

31 תנא מיניה - דר' יוסי בר חנינא מרה הוא:

32 זה הזן בניו ובנותיו קטנים - שתמיד יום ולילה הן עליו והיא צדקה שאינו חיוב עליו בהם:

33 הון ועושר בביתו - שאין הממון כלה ואעפ"כ צדקתו עומדת לעד:

34 זה הלומד תורה ומלמדה - מתקיימת בו הרי הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד על שטרח ללמד לתלמידים:

35 זה הכותב כו' - הספרים קיימים לו שאינם כלים וצדקתו עומדת לעד:

36 לאינצויי - מי קרוב וקודם בנחלה:

37 אווש עליה כולי עלמא - והוא לא פי' דבנים יורשין דקאמר כתובת בנין דיכרין היא וסבורים שסתם ירושה קאמר שאין הבנים יורשין מטלטלין:

38 דלמא כתובת בנין דיכרין קאמר מר - לפי ששתי תקנות הללו שתקנו חכמים בתנאי כתובה לומדות זו מזו ובכתובת בנין דכרין תנן בפרק מי שהיה נשוי לקמן כתובות דף צא. דאין נגבית מן המטלטלין דתנן ר' שמעון אומר אפי' יש שם נכסים שאין להם אחריות אינן כלום עד שיהא שם נכסים שיש להן אחריות מותר על שתי הכתובות דינר והתם מפרש להילכתא כתובת בנין דיכרין דתנן מי שהיה נשוי שתי נשים ומתו ואח"כ מת הוא ויתומין של כל אחת מבקשין כתובת אמן כגון שכתובת האחת מרובה או אם שתיהן שוות פעמים שבני האחת רבים ובני האחת מועטין ואותן המועטין מבקשים כתובת אמן לחלקוה ביניהן ובני השניה יחלקו את כתובת אמן ביניהן ובאין עליהם מכח תנאי כתובת אמן שכתוב בה כתובת בנין דכרין דיהווין ליכי מינאי אינון ירתון כסף כתובתיך כו' אם יש מותר דינר על שתי הכתובות שתתקיים בו נחלה דאורייתא אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה למנין גולגלותם דבמקום דמיעקרא נחלה דאורייתא לא תקון רבנן:

39 מר דגברא רבה הוא ידע - שאין ללמוד מזון בנות מירושת בנים אלא מירושת כתובת בנין דכרין שבאה מכח תנאי כתובה כמותה:

40 רב זן מחיטי דעלייה - יתומות באו לפניו ותובעות מזונות מחיטי דאביהן שלא היו שם קרקעות אלא מטלטלין ונתן להם:

41 פרנסה הואי - לא מזונות היו אלא פרנסת נדוניא לינשא וההיא גביא ממטלטלי:

42 מעילוייא דאב - לפי אומד עילוי דעת וותרנותו:

43 וכדשמואל דאמר לפרנסה שמין באב - אומדין לפי וותרנותו של אב או לפי קמצנותו אם היה קיים כך וכך היה נותן להם מנכסים הללו וכיון דאומד דעתו שיימינן מקרקעי ומטלטלי שוים בכך:

44 או דלמא מזוני ממש - ואע"ג דתנאי כתובה ככתובה ואין נגבית ממטלטלי דכל אסמכתא דשטרי אקרקעות היא לפי שעומדות בעין רב סבר לה כתקנת עלייה והיינו דקאמר מחיטי דעלייה:

45 זיל זון - את הבנות:

46 הוה עובדא ודון דייני - לזון מן המטלטלין:

47 מתמרי דעל בודיא - שהן מטלטלין:

48 בודיא - מחצלות שנותנין תחת הדקלין כשגודרין התמרים:

49 אילו בעל חוב הוה - כלומר אפילו בעל חוב שיפה כחו לטרוף ממשועבדין אינו גובה ממטלטלין של יתומים וזו תגבה למזון הבנות שהורע כחן אצל משועבדים:

50 דחזו לבודיא - הקרובות לגדור ועדיין מחוברות: