רש"י על כתובות כ״ב

1 תרי ותרי נינהו - כי אמרי לא גזל הוו להו תרי ותרי ולא מתכשר בהכי דקי"ל לקמן בפרקין כתובות דף כו. אין ערער פחות משנים:

2 דפגם משפחה - שהעידו עליו שהוא עבד ועבד פסול לדין ולעדות ק"ו מאשה כדאמר בפ' החובל ב"ק פח.:

3 גלוי מילתא בעלמא הוא - משחתמו אמאי אין מעידין עליו מאי חשד נוגע בעדות איכא הכא דבר זה צריכין הן לברר ודבר העשוי לגלות הוא שיבדקו אחריו עד שיבורר הדבר ואין עדותן של אלו תלוי בהגדתן ואינן אלא מגלי דבר בעלמא:

4 דעבד תשובה - והשיב את הגזלה:

5 ואי לאו רבי אבא דמן עכו - שהזכירה לי לאחר זמן:

6 שכחתה - שכחתיה:

7 ומת אחד מהן - עד שלא חתמו:

8 צריכין למיכתב כו' - דקיום השטר בשלשה והרואה שנים חתומין בו יאמר שבשנים קיימוהו:

9 ואי כתב ביה שטרא דנן נפק קדמנא בי דינא תו לא צריך - דלא מקרי בי דינא בציר מתלתא:

10 בי דינא דרבנא אשי - אורחא דמילתא נקט שהוא היה ראש ישיבה במתא מחסיא בימי רב נחמן בר יצחק דהוא מרא דשמעתא דודאי בי דינא דרב אשי לא עבדין בתרין:

11 ואמר לנא רבנא אשי - לאזדקוקי ליה ולקיומי דכיון דרב אשי גופיה הזקיקן איהו ודאי לתלתא אמר ויש מפרשין ואמר לנא רבנא אשי תלתא נינהו ולא נהירא לי דאי רב אשי חד מנהון מאי ואמר לנא דכתבי ביה:

12 נשביתי - לבין העובדי כוכבים:

13 וטהורה אני - שלא נבעלתי לעובד כוכבים:

14 נאמנת - ומותרת לכהן:

15 ואם משניסת באו עדים - בגמרא מפרש אהייא קאי:

16 גמ' נתתי לאיש אסרה - לכל העולם דלא ידעינן למאן וכי אמר הזה התירה לו:

17 שנאמן לאסור את בתו - כשהיא קטנה או נערה שבידו לקדשה כדאמרי' בפ' נערה שנתפתתה מנין שאם אמר קדשתיה לפלוני שהוא נאמן לאוסרה על הכל:

18 את בתי נתתי - אלמא בדידיה תליא נתינה והימניה קרא למימר הכי:

19 הזה למה לי - כיון דלאו להפה שאסר מיבעי ליה:

20 ולא ליבם - אם הוציא שם רע על נישואי אחיו שאין היבם נידון כמוציא שם רע ליענש במאה כסף והכי מוכח לקמן בפרק נערה:

21 אמתלא - משל וטעם למה אמרה תחלה מקודשת אני:

22 אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת - הואיל ונתנה אמתלא נאמנת:

23 אמרה טמאה אני - אמרה לבעלה נדה אני:

24 טהורה אני - לא הייתי נדה:

25 לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש הימנה עד שטבלה:

26 לא תצא - ולקמיה פריך תרי ותרי נינהו:

27 שבאו עדים - שאמרו לא מת:

28 באשם תלוי - בא על ספק כרת:

29 לאחד מעדיה - שאמרו מת דאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו וזה אומר ברי לי:

30 באומרת ברי לי - אין לבי נוקפי שברי לי אילו היה קיים היה בא:

31 תרגמה - להא דר' יוחנן:

32 בעד אחד - ולאו שנים איתמר אלא עד אומר כו' ועד אומר כו':

33 הימנוהו רבנן כבתרי - לומר מת כדאמרינן ביבמות בהאשה מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה:

34 אפי' לכתחלה נמי - תינשא:

35 דרב אסי - ביבמות בפ' שני:

36 תרוייהו באשת איש קא מסהדי - שניהן מעידין שאשת איש היתה:

37 מיתה אינה יכולה מכחשתו - אם יבא בעלה אינה יכולה לומר מת אתה הלכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא:

38 גירושין יכולה מכחשתו - אם יבא ויאמר לא גירשתיך היא תאמר גירשתני הלכך אי שרית לה סמכה אהכחשה ומינסבא על פי עדים הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר:

39 עכשיו מת - היום:

40 ליכא לברורה - אם אמרו טבע במים או אכלו ארי אין אנו יכולין לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תינשא ואם ניסת לא תצא כרבנן וכשניסת לאחד מעדיה:

41 אחזי גיטיך - דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי:

42 הרי זו לא תנשא - לאחר: