רש"י על כתובות נ״ג

1 חזא - רב פפא דלא ניחא ליה ליהודה למיעל:

2 וכ"ש מברא לברתא - והכא איעבורי אחסנתא הוא שזה כותב לבתו מה שהיה ראוי להוריש לבניו:

3 דא"ר יוחנן - לעיל שיקפוץ אדם ויתן לבתו ויליף לה מקרא:

4 לעשוייה נמי - בתמיה:

5 מעלאי דידי היינו עשויי - כניסתי עמך זהו עשוי שירבה לפסוק בשביל כבודי:

6 אכפייה - רב פפא ליהודה בדברים ועל:

7 סבר איהו - אבא סוראה האי דשתיק יהודה מרתח רתח שאין הנדוניא הוגנת בעיניו:

8 אי מינאי דידי - אם נטלת ממני עצה:

9 או אין לה - מי אמרינן כיון דמכרה לבעלה פקעה לה תורת ירושת אביה מלהוריש נדוניא שלו לבני בתו שהרי מכרתה ואין כל הירושה באה מעכשיו אלא מכח הבעל ויחלקו כל בניו בשוה בני ב' נשיו:

10 ותיבעי לך מוחלת - שהוא דבר מצוי מן המכר ואי משום דלא מטא הנאה לידה מכל מקום פקעה זכותה בחייה:

11 השתא מוכרת מבעיא לי - כלומר מי סברת דמשום הנאה דמטא לידה תיסק אדעתאי דפקעה זכותה:

12 השתא מוכרת - דאנוסה היא סלקא אדעתאי דפקעה זכותה ומיבעיא לי כל שכן מוחלת דלא אנוסה:

13 מחו לה מאה עוכלי בעוכלא - מכין אותה מאה מכות ברצועה שבראשה ברזל כמין משקולת קטנה ששמה עוכלא:

14 מוכרת כתובתה לאחרים - בטובת הנאה שאם נתארמלה או נתגרשה יטלוה לקוחות ואם מתה ירשנה בעלה ומתה וירשה בעלה:

15 יש לבניה כתובת בנין דכרין - דהא כי לא זבינתה נמי ירית לה בעל ותקון לה רבנן השתא נמי לגבי בעל במוכרת לא פקעה זכותה ואי משום דהוקל בעיניה למוכרה ולהפסיד את בניה אם נתארמלה או נתגרשה זוזי אנסוה שהוצרכה להם:

16 אחולי אחילתה - ונקל בעיניה להפסיד בניה מכתובתה חנם:

17 מוכרת לבעלה - נמי טובת הנאה בעלמא דבר מועט שהרי אם מתה יורשה ואינו לוקח ממנה אלא שאם מת הוא לא תגבה והרי לא מת ובא לידי ירושה הלכך כמוכרת לאחרים דמי:

18 או כמוחלת לבעלה דמי - הואיל ובידו הכתובה והוקל בעיניה להחליטה:

19 אין יורשין של זה כו' - משנה היא ביבמות האשה שהלך בעלה למדינת הים ואמר לה עד אחד מת בעליך והתירוה לינשא ונישאת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה ואין לה כתובה לא מזה ולא מזה ואם מתה אין יורשין של זה וזה בנים שיש לה מזה ומזה יורשין כתובתה:

20 והוינן בה כתובתה מאי עבידתה - הא אמרת אין לה כתובה:

21 ואמר רב פפא כתובת בנין דכרין - והכי קאמר מתה היא בחיי שניהם וירשוה הם אין בנים שיש לה מזה ומזה נוטלין כתובת אמן כבנין דכרין כשבאין לחלוק בנכסי אביהם אלא חולקין בשוה:

22 ואמאי - כיון דאמרינן כי אניסא לא מפסדא כתובת בנין דכרין:

23 נימא יצר אנסה - שהיתה מתאוה לבעל:

24 קנסא - משום דלא דייקא שפיר שמת בעלה מקמי דתינסוב:

25 אין לה מזונות - באלמנותה דתנאי כתובה ככתובה:

26 או הב לה כתובה - דתקנו קבורתה תחת כתובתה וסבר למימר תחת מנה מאתים שתקנו לה חכמים:

27 תנינא - אני שונה שאין לארוסה שמתה משפט כתובה דהיינו קבורה:

28 לא אונן - ליאסר בקדשים:

29 ולא מיטמא לה - אם כהן הוא דלאו שארו היא:

30 ולא מיטמאה לו - אינה חייבת ליטמא לו ואע"פ שמצוה להתעסק בששה מתי מצוה האמורים בפרשת כהנים ויקרא כא דכתיב לה יטמא מצוה זו אינה מהם דלאו שארו היא אבל אם רוצה היא ליטמא אינה מוזהרת מליטמא אפילו כהנת דבני אהרן כתיב ולא בנות אהרן:

31 אינו יורשה - נדוניית בית אביה דלא תקון ירושת הבעל עד שתכנס לחופה או שתמסר לשלוחים:

32 מת הוא - בחייה:

33 גובה כתובתה - מנה מאתים ותוספת אם כתב לה:

34 אין לה כתובה - דין כתובה וקבורתה תחת כתובתה דתניא לעיל בנשואה תניא ותחת נדוניית בית אביה שהוא יורשה אבל הכא כיון דכי מתה אינו יורשה אף הוא לא נתחייב לקוברה:

35 מאי טעמא - דאמרינן כי מתה בחייו אין לה תביעת כתובה תקבר בשביל מנה מאתים שהוא יורש:

36 שאין אני קורא כו' - וכך היו כותבין בשטר כתובתה הלכך כל זמן שלא מת ולא נתגרשה לא נשתעבד לה ולא יורש ממנה כלום:

37 שקילא טיבותיך - חיזוק טובותיך שאתה סבור שנחזיק לך טובה בזו נטולה היא ממך ומוטלת על החרולים:

38 לרב אע"ג דבגר - בתמיה והלא בגרות מוציאה מרשות אב ולמה תיזון מביתו ובין לרבי בין לר' אלעזר בר' שמעון שנחלקו בדבר בפרק מציאת האשה לקמן כתובות סח: בעישור נכסים מודים במזונות דבין נשאו בין בגרו אבדו מזונות:

39 כי פליגי בארוסה - רב אמר עד דתלקחן קיחה דאירוסין ואפילו לא בגר וללוי או תבגרן או ינשאו ויצאו מרשות אב לגמרי כי בגרות:

40 וכן תני לוי במתניתיה - דלוי סידר ברייתא ששה סדרים כר' חייא וכרבי אושעיא:

41 תרתי - בתמיה:

42 ומטי זמניהון - הגיע זמן שנים עשר חודש לבתולה משתבעה הבעל כדלקמן באע"פ כתובות דף נז.:

43 ארוסה יש לה מזונות - ארוסה יתומה יש לה מזונות מן האחין או לא:

44 הכי גרסינן מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל - מסברא אני אומר שאין לה מזונות מן האחין דמאי טעמא תקון רבנן מזונות לבת מנכסי האב כי היכי דלא תיתזיל על הפתחים הכא ליכא למיחש להכי דכי חזי ארוס דמתזלא זיין לה איהו מדידיה ואע"פ שאינו מחויב לזונה דכיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל:

45 אמר ליה אי משמע לא שמיע לך - בהדיא:

46 מסברא אית לה - יש לך לומר שנזונת מן האחים דארוס לא זיין לה:

47 כיון דלא קים ליה בגוה - אם תינשא לו שמא ימצא בה מום לא שדי זוזי בכדי:

48 ממאנת - קטנה יתומה שהשיאוה אחיה ומיאנה בבעלה וחזרה אצלם:

49 יש לה מזונות - עד שתבגר או לא מי אמרינן עקרתינהו לנישואי מעיקרן והויא לה כמי שלא ניסת או דלמא הא ניסת ויצאה מרשות אב:

50 אלמנה בבית אביה - כלומר מן האירוסין דאי מן הנשואין לא אמרינן יש לה מזונות דעד דתלקחן תנן ואפילו ללוי בנשואין מודה:

51 ת"ק סבר ממאנת אית לה - וה"ק אלמנה בבית אביה כו' וה"ה לממאנת דאין כאן נשואין דהא עקרתינהו ואתא רבי יהודה למימר עודה בבית אביה בתחלתה שלא יצתה משם בנשואין יש לה מזונות אבל משיצאה בנישואין אין לה:

52 בת יבמה - הכונס את יבמתו וילדה לו בת יש לה מזונות לאחר מיתת האב מן האחין מנכסי אביה או לא:

53 כיון דאמר מר - כתובתה אינה על נכסי יבם תנאי כתובה דלה נמי לאו על נכסיו הוא:

54 או דלמא - כיון דאמרינן התם אי לית ליה נכסים לראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

55 אית לה - נמי תנאי כתובה להיות בתו נזונת:

56 בת שניה - מי שנשא שניה מדברי סופרים דאמרי רבנן לקמן בפרק אלמנה כתובות דף ק: השניה אין לה כתובה ולא מזונות בתה שילדה לו ומת:

57 יש לה מזונות - מנכסיו או לא: