רש"י על כתובות ל״ב

1 וקיימא לן דאין לוקה ומשלם - דנפקא לן לקמן מכדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות:

2 מתני' באחותו נערה - דאיכא קנס וסבירא ליה דממונא משלם ולא לקי וההיא דמכות בבוגרת דאין לה קנס:

3 בושת ופגם - דגבי קנס הוא דבעינן נערה אבל בושת ממונא הוא:

4 ופגם - כאילו היא שפחה נמכרת בשוק כמה פיחתה מדמיה להשיאה לעבד שיש לרבו קורת רוח הימנו כדלקמן כתובות דף מ: והא בבוגרת נמי איתא:

5 בשוטה - שאין לה בושת ודמים למכור בשוק נמי אין לה:

6 והא איכא צערא - דהכי תנן במתניתין המפתה נותן בושת ופגם וקנס מוסיף עליו האונס שנותן את הצער:

7 במפותה - דאין לה צער כדאמרי' לקמן בפירקין כתובות ד' לט: פקחות שבהן אומרות מפותה אין לה צער:

8 ביתומה - שקנסה ובושתה ופגמה שלה:

9 ומפותה - כיון שהכל שלה אין כאן חיוב ממון דהא עבדא מדעתה ואחולי אחלה גביה:

10 שוטה לא גרסי' דבפקחת נמי אין שום חיוב ממון במפותה יתומה:

11 קסבר עולא - דאוקי מתני' דמכות בבוגרת ולא אוקמה למתני' דהכא בשלא התרו בו שמעת מינה אפי' אתרו ביה נמי ממונא משלם ולא לקי:

12 חובל בחבירו - איכא מלקות דלא יוסיף דברים כה וממונא משלם כדכתיב שמות כ״א:י״ט שבתו יתן ואפילו אתרו ביה נמי מרבי ליה לקמן בשמעתין בהדיא לתשלומין:

13 מה לחובל בחבירו - דין הוא לידון בממון שהוא חמור ממלקות שכן יש בו חומר אחר:

14 שחייב בחמשה דברים - נזק צער ריפוי שבת ובושת:

15 ואי ממונא לקולא הוא - וא"ת ממון קל מן המלקות ואין זו תשובה שהשבנו דכ"ש בעלמא מה זה שחמור להתחייב בחמשה דברים נדון בקלה שבשני חיובין שבהן ק"ו לשאר חייבי ממון הקלין שידונו בממון הקל איכא למיפרך מה לחובל בחבירו שכן הותר מכללו בב"ד דניתן רשות לב"ד להלקותו תאמר בשאר חייבי ממון כגון קנס דאונס ומפתה שלא הותרו מכללן בב"ד:

16 אלא גמר מעדים זוממים - במה מצינו:

17 דאיכא ממון - דכאשר זמם:

18 ומלקות - דלא תענה:

19 ממונא משלם - לקמן יליף לה בשמעתין:

20 שכן אין צריכין התראה - ונענשין במיתה או במלקות או בממון ודין הוא שידונו בחמורה כי איכא תרתי:

21 ואי ממונא קולא הוא - אשכחן בהן צד הקל ודין הוא שידונו בקלה:

22 שכן לא עשו מעשה - אלא בדיבורא בעלמא מיענשי:

23 מתרוייהו - כי פרכת מה לחובל בחבירו שכן חייב בחמשה דברים עדים זוממין יוכיחו מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה חובל יוכיח וחזר הדין:

24 תחת תחת גמר - וגזירה שוה מופנה היא ולמדין ואין משיבין:

25 אפי' תימא - ההיא דמכות באחותו נערה וכשהתרו בו דאיכא ממון ומלקות ואשמעינן דלקי ולא משלם ומתניתין דכתובות בשלא התרו בו דליכא מלקות:

26 וסמיך ליה ארבעים יכנו - דהיכא דאיכא שתי רשעיות ניעבד ביה הכאה:

27 בפירוש ריבתה - לקמיה מפרש היכא:

28 שלא השם המביאו לידי מכות כו' - המקרא המביאו לידי מלקות אינו מביאו לתשלומין מלקות מלא תענה תשלומין מכאשר זמם וכיון דשני שמות הן חייב על שניהם:

29 נימא כל הלוקה אינו משלם - ונידייניה במלקות מאי שנא ממון דפשיטא להו:

30 יד ביד - דסמיך ליה לא תחוס עינך נפש בנפש וגו':

31 כן ינתן - כאשר יתן מום באדם וגו':

32 מאי טעמא לא אמר כעולא - דגמר גזירה שוה לעונשו ממון ולא מלקות לכל חייבי ממון ומלקות:

33 אם כן - דפטרת בא על אחותו ממלקות בטלת לאו שבה שעונש לאו במלקות: