רש"י על כתובות כ״ו

1 והטבילוני - מפני שסתם תינוק מטפח באשפות ושרצים מצויין שם:

2 לערב - דצריך הערב שמש:

3 והחולק בב"ד - קא ס"ד שעל פי ב"ד הקבוע בעיר היו חולקין לו תרומה בבית הגרנות ולקמיה פריך אי בב"ד לא הוי חזקה היכא הויא חזקה:

4 בתר דקנסינהו עזרא - ללוים דלא ליתבו להו כדאמרי' ביבמות בפ' יש מותרות יבמות דף פו::

5 לוי דלאו לוי הוא - כלומר בלוי ליכא לספוקי דהא אביו כהן:

6 למ"ד כו' - פלוגתא היא ביבמות שם:

7 בנכסי אביו כו' אינה חזקה - להשבית מעליו קול היוצא על אמו שהיא גרושה והוא חלל:

8 פשיטא - דהא אפי' הוא חלל יורש את אביו:

9 רבן שמעון היינו רבי אליעזר - דהא ודאי במקום שיש עוררין לא אמר רבן שמעון דליהוי חד נאמן וכי אמר מעלין במקום שאין עוררין קאמר:

10 דר"א סבר ערער חד - הוי ערער ואין אחד נאמן עליו להכשירו:

11 ונפק עליה קלא - קול בעלמא ולא עדות:

12 ואחתיניה - מן הכהונה עד שיבדקו את הדבר שמעלה הוא לכהונה:

13 ואסקיניה - דבמקום קול הוי חד מהימן:

14 ודכולי עלמא - בין לר' אלעזר בין לר"ש:

15 מצטרפין - שני עדים המעידים זה שלא בפני זה בשאר עדיות:

16 דחיישינן לזילותא דבי דינא - שהורידוהו שני פעמים ועכשיו יעלוהו ויבטלו דבריהם והיינו דקאמר ר' אלעזר דמאחר שהורדנוהו ע"פ העוררין אין מעלין ע"פ עד זה השני אע"פ שיש לצרפו עם האחר:

17 ואנן מסקינן ליה - ואי קשיא תרי ותרי נינהו אוקי תרי לבהדי תרי ואוקמינן אחזקיה קמייתא דאסקיניה ע"פ עד הראשון שהוא נאמן דהא אכתי אין עוררין דקול לאו עוררין הוא:

18 אפילו תרי - אתו בהדי הדדי נמי בפעם שניה לרבי אלעזר לא מסקינן ליה:

19 עד שיראו שניהם כאחד - את העדות לאפוקי אחד אומר בפני הלווהו ואחד אומר בפני הודה לו עליו:

20 ואין עדותן מתקיימת - להתקבל בב"ד ואפי' ראו שניהן כאחד ופלוגתא אחריתי היא ולאו ר' יהושע בן קרחה קאמר לה ורבי אלעזר ורבן שמעון בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי:

21 מתני' ע"י ממון מותרת לבעלה - דמרתתי להפסיד ממונן ואינן מפקירין אותה:

22 ע"י נפשות - שהיתה נידונת למות:

23 אסורה לבעלה - דהואיל ונוהגין בה הפקר חוששין שמא נתרצתה באחד מהן:

24 גמ' לא שנו - דע"י ממון מותרת לבעלה:

25 אלא שיד ישראל תקיפה על העובדי כוכבים - ויראים לעשות שלא כדין שמא יפסידו ממונם:

26 שהורהנה - נתמשכנה:

27 ועדיה - אותן שהעידו שהורהנה:

28 והא אשקלון - דארץ פלשתים היא ועוד כבר גלו ישראל: