רש"י על כתובות ע״ה

1 ולא הכום בני ישראל - בגבעונים כתיב:

2 רבא אמר - הא דקתני אצל חכם והתירה אינה מקודשת:

3 באשה חשובה - בת גדולים דאפי' למ"ד רוצה אדם שתתבזה אשתו בב"ד הכא אמר אי אפשי באשה נדרנית וגט נמי לא ניחא לי למיתבא לה דאתסר באמה ואחותה ולא ניחא לי דליהוו קדושין:

4 אבל הוא - אם אמר לה על מנת שאין עלי מומין ונדרים:

5 טן דו - גוף שנים משל הדיוט הוא שהנשים אומרות טוב לשבת עם גוף שנים משבת אלמנה:

6 דשומשמנא גברא - משל הדיוט הוא מי שבעלה קטן כנמלה:

7 כורסיה בי חראתא רמיא - כסאה בין השרות בנות חורין מושיבה כלומר גם לי בעל כמוכם:

8 נפסא - מנפס צמר ואומנות מאוסה היא:

9 תיקרייה בסיפי בבא ותיתיב - אינה בושה לקרותו על מפתן הבית לישב שם אצלו בפני הכל:

10 קולסא - ממשפחת דופי:

11 טלפחי - עדשים שהוא מאכל קל ואין חסרון כיס כל כך אינה שואלת הימנו אך יקרא שמו עליה:

12 וכולן מזנות ותולות בבעליהן - כל אלו שבעליהן שפלים ומראות להם חבה אינו אלא שמזנות תחתיהן וכשמתעברות הן תולות את העובר בבעל ונוח להן באנשים כל שהן לפי שמזנות תחתיהן:

13 הוסיפו עליהם - בנשים שאין בכהנים:

14 זיעה - זועה תמיד:

15 שומא - וורוא"ה וירוא"ה: יבלת :

16 הזקן והחולה והמזוהם - לגבי מומי בהמה תנן וקס"ד זיעה וריח הפה דאדם בכלל מזוהם:

17 זיעה אמזוהם קא רמית - לאו רומיא היא מזוהם גופו מסריח ובאדם נמי פוסל אבל זיעה דאדם אינה פוסלת בכהנים כדקתני הוסיפו עליהם:

18 דאפשר לעברה בקיוהא דחמרא - ביין קהה אייגר"א בלע"ז עד שיעבוד עבודתו:

19 וריח הפה נמי כו' - אבל גבי אשה שהוא מדבר עמה כל שעה לא אפשר:

20 בעומדת על פדחתה - ולעולם בשאין בה שער ובקטנה:

21 פדחתה - מצחה:

22 ונעשה מקומו צלקת - שנשאר שם רושם משחייתה המכה:

23 צלקת - פינדרור"א ודוגמתה בשחיטת חולין דף קכד. גבי תנור כלי חרס דצלקיה מצלק:

24 למעליותא - והכי קאמר נוי הוא לאשה שיהו דדיה מובדלים טפח:

25 גבי מומין תניא - הך מתני' גבי מומין תניא דקא חשיב זיעה ושומא וריח הפה ושאר מומין וטפח בין שני דדי אשה:

26 וכמה - נוי לה:

27 וכמה - יהו גסין אחת משל חברותיה ויהא מום:

28 ולציון יאמר - משום דאיירי בה רבי מיישא נקיט לה ולציון יאמר איש ואיש יולד בה לעתיד לבא כשיתקיים מקרא שכתוב והביאו את כל אחיכם מנחה לה' וגו' כל מקום שימצאו שם ישראל יאמרו העמים זהו מבני ציון זה יולד בה נביאנו שם:

29 ולציון - כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו בראשית כ״ו:ז׳ על אשתו:

30 והוא יכוננה עליון - הקב"ה יכוננה להיות עליון למעלה על כל העולם:

31 אחד הנולד בה כו' - איש איש יתירא קא דריש אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה יקרא מבניה ויביאוהו אצלה:

32 וחד מינייהו - מבני ארץ ישראל:

33 עדיף - פקחים וחריפים:

34 מתני' האב צריך להביא ראיה - אם בא לתבוע כתובה מן האירוסין מזה שממאן לקחתה:

35 נכנסה לרשות הבעל - ניסת והוא בא להוציאה בלא כתובה על מומין שבה:

36 הבעל צריך להביא ראיה - עדים וכולה מפרש בגמרא:

37 במה דברים אמורים - שהבעל יכול לטעון על המומין:

38 אין יכול לטעון - דידע ונתפייס:

39 גמ' הבעל מהימן - דאמר הואיל וספק הוא אם הטעתו ואם לאו העמד ממון על חזקתו:

40 מני רבי יהושע היא דאמר - בפ"ק היא אומרת משארסתני נאנסתי והוא אומר עד שלא ארסתיך לא מפיה אנו חיין שתהא נאמנת אלא העמד ממון על חזקתו ולא אזלינן בתר חזקה דגופא לומר הואיל וספק בידינו על שעת אירוסין מה היא העמד הגוף על חזקתו של קודם לכן והרי נולדה בתולה והכא נמי לא אמרינן העמד הגוף על חזקתו ובלא מומין נולדה:

41 אתאן לרבן גמליאל דאמר - דהתם היא נאמנת דחזקה דגופא עדיפא:

42 תברא - קשיא רישא לסיפא:

43 מי ששנה זו לא שנה זו - רישא לרבי יהושע והוא הדין לנכנסה לרשות הבעל וסיפא לרבן גמליאל וה"ה לעודה בבית אביה שאין לנו טעם לחלק בין עודה בבית אביה לנכנסה לחופה:

44 לא תימא רבי יהושע לא אזיל בתר חזקה דגופא כלל - אפי' במקום שאין חזקת ממון עומדת נגדה להכחישה:

45 היכא דאיכא חזקה דממונא - עומדת לנגדה כי הכא:

46 טמא - דהכי כתיב קרא ויקרא י״ג:כ״ה שער לבן בבהרת:

47 רבי יהושע אומר כהה - כדמפרש רבה:

48 כהה טהור - הרי הוא ככהה הנגע ממראהו שהוא טהור ומשם ר' משה הדרשן שמעתי ורבי יהושע קיהה מאי קיהה אמר רבה קיהה וטיהר כלומר קיהה בדבר ונחלק עליהם וטיהר כאדם שנקהו שיניו על אדם שאין משגיח לדבריו וכן מצאתי בת"כ ור' יהושע קיהה טיהר אלמא העמד הגוף על חזקתו ולא תטמאנו מספק:

49 רבא אמר רישא כאן נמצאו כאן היו - רבא מהדר לאוקמא כולה כרבן גמליאל דאוקמינן הלכתא כוותיה בפרק קמא לעולם חזקה דגופא עדיף ורישא טעמא משום דכיון דבבית אביה נמצאו המומין איתרע חזקתיה דאב דאיכא למימר כאן היו קודם אירוסין ובפ"ק נמי פלוגתייהו בנכנסה לרשות הבעל היא ובה אמר רבן גמליאל דלא הורעה חזקת אביה בכך:

50 משנתארסה לא - אם הביא הבעל ראיה שראו בה מומין הללו משנתארסה והיא עודה בבית אביה לאו ראיה היא ואי טעמא משום כאן נמצאו כאן היו הרי בבית אביה נמצאו אלא על כרחך רישא וסיפא פליגי ואפילו באו לדין בעודה בבית אביה אית ליה לתנא דסיפא דהיא נאמנת:

51 אמר ליה - לעולם רישא משום כאן נמצאו כאן היו הוא ומשנתארסה משום דאיכא תרתי והיכא שהביא עדים שראו בה מומין הללו משנתארסה בבית אביה משום הכי לאו ראיה היא דאיכא תרתי ליפות כחה חדא העמד הגוף על חזקתו ולא היו בה בשעת אירוסין שהכל הולך אחר אותה שעה וא"ת הורעה החזקה הואיל וכאן נמצאו חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו ואפי' כאן היו קודם קדושין זה שהכניסה לחופה וזו היא שתיית הכוס בידוע שבדקה ונודע לו וראה וניפייס: