רש"י על כתובות צ״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות צ״ב ע״א:ח׳ רש"י על כתובות צ״ב ע״ב:ג׳ »

1 כתובות פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִינֵּיהּ, דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל רְאוּבֵן וּמְפַצֵּי לֵיהּ. וְלָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: דְּמַפְּקַתְּ מִינֵּיהּ, עָלַי הָדַר.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

2129 פירוש - בעל דין הוא המבקש להעמיד לדין את הנתבע על דבר שהנתבע עשה כנגדו, אך אם אין הדבר כנגד הבעל דין, שוב אין מקום לבעל דין לתובעו. וכמו שאמרו כתובות צב: "ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה. דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה, "אם יש לו עליו שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב, או אישתבע לי דלא פרעתיך" רש"י שם, ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את "איני טורף ממך כלום" רש"י שם. משום דאמר ליה, דמפקת מיניה עלי הדר "מה שאתה מוציא ממנו יחזור עלי" רש"י שם. ואיכא דאמרי, אפילו שלא באחריות נמי "מכרה ראובן לשמעון לא מצי אמר ליה בעל חוב לראובן לאו בעל דברים דידי את" רש"י שם, דאמר ליה לא ניחא לי דתהוי ליה לשמעון תרעומת עלי". הרי ש"בעל דין" הוא רק אחד שהדבר נוגע לו ונוגד אותו, אך לולא כן יכול הנתבע לומר לו "לאו בעל דברים דידי את". וכן נפסקה ההלכה שאם לא תהיה לשמעון אף תרעומת על ראובן, וכגון שראובן נתן לשמעון הקרקע במתנה, יכול הבעל חוב לומר לראובן שאינך בעל דיני טושו"ע חו"מ סימן רכו, סעיף א.

3 כתובות פתח ↗

1 דינא הוא דאזיל ראובן ומפצי ליה - אם יש לו עליו שום גלגול דברים לחשוב חוב כנגד חוב או אישתבע לי דלא פרעתיך:

2 לאו בעל דברים דידי את - איני טורף ממך כלום:

3 דמפקת מיניה עלי הדר - מה שאתה מוציא ממנו יחזור עלי:

1 ערוך השולחן פתח ↗

המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור ובו ו' סעיפים:ראובן שמכר שדה לשמעון אפי' שלא באחריות ובא לוי בע"ח של ראובן להוציאה משמעון אם רוצה ראובן לעמוד בדין עם לוי יכול לעמוד ואין לוי יכול לומר מה לי ולך והלא אין עליך אחריות דראובן יכול להשיבו אף שמכרתי שלא באחריות מ"מ אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומות עלי שהפסיד בגללי ואין לשאול איזה נ"מ יש בזה והרי כל מה שיכול ראובן לטעון יטעון שמעון מ"מ לפעמים כששמעון אינו איש דברים טובה היא לפניו כשראובן יעמוד עם לוי בדין ולפעמים יש נ"מ גם בעיקר הדין כגון אם ראובן עשה לו שדה זו אפותיקי ואין ביכלתו של שמעון לסלקו במעות וראובן עצמו יכול לסלקו במעות כמ"ש בסימן קט"ו ועוד יש נ"מ כגון שיש לו לראובן לחשוב עמו חוב כנגד חוב או שיכול לומר לו אישתבע לי דלא פרעתיך רש"י כתובות צ"ב: ואע"ג דגם שמעון יש לו עליו שבועה דבא לפרוע מנכסים משועבדים אמנם אם שמעון מחל לו שבועה זו יש לו נ"מ בזה תוס' וכן אם אמר שמעון אין לי עדים וראיה ואח"כ מצאן שאין ביכלתו עוד להביאן וראובן יכול להביאן שם אבל להכריח את ראובן שיעמוד עמו בדין אין ביכולת נמק"י פ"ק דב"מ אבל אם נתן לו השדה במתנה ולא פירש אחריות בהשטר מתנה אינו יכול לטעון בעדו דליכא כאן תרעומות שהרי לא הפסיד מעות על ידו ומ"מ יכול שמעון להעמיד את ראובן למורשה בעדו לפי מ"ש בסימן קכ"ד דגם הנתבע יכול להעמיד מורשה בזמה"ז ע"ש נ"ל:

« רש"י על כתובות צ״ב ע״א:ח׳ רש"י על כתובות צ״ב ע״ב:ג׳ »