רש"י על כתובות ס״ב ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ס״ב ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות ס״ב ע״ב:י׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1702 אמנם כמה מפרשים שם ביארו שהכוונה היא להר המוריה אבן עזרא וספורנו שם, משך חכמה שמות ל, י, וכן במכילתא שם אמרו: "בהר נחלתך - בהר שהבטחתנו בו שנאמר יחזקאל כ, מ 'בהר קדשי בהר מרום ישראל'... ארץ ישראל נקראת 'נחלה', שנאמר דברים טו, ד 'בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה'. בית המקדש נקרא נחלה, שנאמר 'בהר נחלתך'". אך ההעמק דבר שם כתב "בהר נחלתך - זהו כלל ארץ ישראל, שהיא גבוה מכל הארצות". וכן האברבנאל שם כתב "'תביאמו ותטעמו בהר נחלתך', שהוא ארץ ישראל, שנתת אותה נחלה לאבותינו. ומפני שאמר לשון 'תטעמו', והנטיעה לעצים הטובים היא בהר, קרא כל ארץ ישראל 'הר נחלתך'". ויש ראיה לכך ש"הר נחלתך" הוא א"י, ולא ביהמ"ק מדברי רש"י כתובות סב:, שאמרו שם "אמר ליה, בני, דעת קונך יש בך "שאמר להרחיק זמן חופתו, וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו" רש"י שם, מעיקרא כתיב 'תביאמו ותטעמו', ולבסוף כתיב שמות כה, ח 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' "במדבר" רש"י שם". ובביאור המעיקרא של "תביאמו ותטעמו" פירש רש"י "מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואחר כך יבנו לו מקדש". והנה הגמרא הביאה רק את המלים "תביאמו ותטעמו" "מעיקרא כתיב 'תביאמו ותטעמו'", אך רש"י בד"ה שלו הוסיף עוד ארבע מלים "מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך", וברי שעשה כן כדי להורות היכן מוזכרת בהמשך הפסוק בנית בית המקדש. ואם המלים "בהר נחלתך" מוסבות על בית המקדש, מדוע רש"י לא עצר שם, אלא המשיך להביא עוד שתי מלים "מכון לשבתך", הרי המלים "בהר נחלתך" מורות על בנית בית המקדש. אלא ודאי מוכח שהמלים "בהר נחלתך" אינן מורות על בית המקדש, אלא על ארץ ישראל, ולכך הוצרך רש"י להמשיך למלים "מכון לשבתך". והנה על הפסוק דברים ג, כה "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון", פירש רש"י "ההר הטוב הזה - זו ירושלים. והלבנון - זה בית המקדש", ובגו"א שם אות יח כתב: "ההר הטוב זו ירושלים. נקרא ירושלים 'ההר הטוב'... כי כמו שההר הוא נבדל בגבהותו ורוממתו משאר הארץ, כן ירושלים ניכר רוממותו בין שאר ישוב הארץ". הרי ששאר א"י אינו נכלל בשם "הר", ודלא כדבריו כאן. אך זה לא קשה, כי שם בהכרח "ההר הטוב" אינו ארץ ישראל, כי א"י הוזכרה להדיא בקרא קודם לכן "ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן", אך בשאר מקראות ניתן לומר שכל א"י נקראת "הר". ובנצח ישראל פ"ה קז: ביאר שאף "ההר הטוב" מוסב על ארץ ישראל, וכלשונו: "טעם שנקרא בית המקדש 'לבנון', וארץ ישראל נקרא 'הר', שנאמר דברים ג, כה 'ההר הטוב והלבנון', כי ההר מובדל מן הארץ בהתרוממות, כך ארץ ישראל מובדל מכל הארצות בהתרוממות. ומכל מקום אינו נבדל לגמרי, רק כמו ההר שאינו מובדל לגמרי, שהרי שם 'ארץ' עליו גם כן. אבל בית המקדש נקרא 'לבנון', כי לבנון הוא נבדל מן הארץ, שהרי זה לבנון, ואין שם ארץ עליו" הובא למעלה פ"ה הערות 597, 2147.

2 כתובות פתח ↗

מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״.

9 מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש:

10 ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:

« רש"י על כתובות ס״ב ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות ס״ב ע״ב:י׳ »