רש"י על כתובות ס״א א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ס״א ע״א:י״ב רש"י על כתובות ס״א ע״א:י״ד »

1 כתובות פתח ↗

אָמַר רַב עָנָן בַּר תַּחְלִיפָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל וְאַיְיתוֹ לֵיהּ תַּבְשִׁילָא דְאַרְדֵי, וְאִי לָאו דִּיהַב לִי, אִיסְתַּכַּנִי. אָמַר רַב אָשֵׁי: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וְאַיְיתוֹ לֵיהּ גַּרְגְּלִידֵי דְלִיפְתָּא בְּחַלָּא, וְאִי לָאו דִּיהַב לִי, אִיסְתַּכַּנִי. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תְּמַרְתָּא דַּהֲנוּנִיתָא. כְּלָלָא דְמִילְּתָא: כֹּל דְּאִית לֵיהּ רֵיחָא וְאִית לֵיהּ קִיּוּהָא.

2 כתובות פתח ↗

3 כתובות פתח ↗

4 שבועות פתח ↗

״עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת״ – שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: קְרַב לְגַבֵּי דְהִינָא, וְאִידְּהַן. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: עֶבֶד מֶלֶךְ – כְּמֶלֶךְ.

5 כתובות פתח ↗

6 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

לשמש מיד עמ״א כפי דעתי הציון ראוי להיות במיד השני באין ריח וקיוהא דמחסידות ליתן מיד מכל מין היינו מועט ובס״ג על כל פרוסה אף מכל מין ומין דא״צ כ״א מועט ובט״ז אות ד׳ לא משמע כן. ובק״ע ס״ג דמשיירין כו׳ וטועם מיד די אמנם שם אות ח׳ כו׳ נמי כוונתו כן דמשיירין לאכול לשבעה ומועט מיד. וערש״י כתובות ס״א ספי מחד מינא לשבע נמי מדת חסידות ביותר ואפ״ה הואיל ולא ספי מיד מכל מין מיד לא אישתעי אליהו בהדיה עיין פרישה ובא״ר משמע דקאי אקיוהא וריח יעו״ש ואין להאריך ועיין ר״מ פ״ט מעבדים וביו״ד רס״ז משמע אף עבד כנעני יאכילהו מכל מין ומין אבל לא מבואר דמדת חסידות שיקדים ובכ״מ שם משמע קצת דיקדים גם בע״כ עיין לבוש כאן כתב ריח או קיוהא ושכ״מ מפירש״י כתובות ס״א א׳ אבל בש״ע השמיט קיוהא ובטור ריח וקיוהא יע״ש ועמ״ש אי״ה בק״ע ס״ג:

13 תבשילא דארדי - מין כמהין ופטריות:

14 אסתכני - הייתי מסוכן לאחזני בולמוס מחמת תאות רעבוני:

15 גרגלידי - חתיכות דקות ועגולות מריר"א בלע"ז:

16 תמרתא דהנוניתא - תמרה שמינה כמו קריב לגבי דהינא ואידהן שבועות דף מז::

17 קיוהא - קיהיון שיניים איגרו"ר בלע"ז:

18 כל דאית ליה ריחא או קיוהא - מזיק את מי שאוכלין לפניו ואינו אוכל:

4 כתובות פתח ↗

« רש"י על כתובות ס״א ע״א:י״ב רש"י על כתובות ס״א ע״א:י״ד »