רש"י על כתובות ה׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ד׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ו׳ »

1 כתובות פתח ↗

וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לַדָּם הוּא צָרִיךְ, וּפֶתַח מִמֵּילָא קָאָתֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר, אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר?

2 רשב״א על כתובות פתח ↗

הא דאמרינן אם תמצא לומר לדם הוא צריך ופתחא ממילא הויא. איכא למידק, דהא מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות שבת צג, א. והראב"ד ז"ל נשמר מקושיא זו, ופירש: דרוב בקיאין בהטיה ומי שמטה אינו מוציא ואינו נעשה פתח. ואכתי לא ניחא לי, דהא מתכוין הוא לדם וכיון שכן אינו מטה, וכל שאינו מטה דם איכא ופתחא על כרחיה איכא. ושמא נאמר, דאיכא הטיה שמוציא דם בלא פתח, אלא שאין הכל בקיאין בהטיה זו. ומכל מקום, כיון דאפשר דמתרמי ליה הכין לאו הטיה הוא, כן נראה לי עי' ריטב"א ורש"י ד"ה או כר"ש.

3 כתובות פתח ↗

4 שבת פתח ↗

וְרַבִּי יְהוּדָה? הָתָם — מְתַקֵּן הוּא, כִּדְרַב אָשֵׁי. דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: מַה לִּי לְתַקֵּן מִילָּה, מַה לִּי לְתַקֵּן כְּלִי. מַה לִּי לְבַשֵּׁל פְּתִילָה, מַה לִּי לְבַשֵּׁל סַמָּנִין.

5 ואם תימצי לומר לדם הוא מתכוין - ולא לפתח ומיהו על כרחך פיתחא ממילא הוי:

6 או כר"ש - ומותר וא"ת פסיק רישיה ולא ימות הוא הא פרכינן לה לקמן ומשנינן יש שבקיאין בהטיה ואין דם יוצא ואף אין פתח נפתח הלכך לאו פסיק רישיה ולא ימות הוא:

7 הלכה כרבי יהודה - בדבר שאין מתכוין ואסור:

« רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ד׳ רש"י על כתובות ה׳ ע״ב:ו׳ »