רש"י על כתובות מ״ח א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות מ״ח ע״א:ט׳ רש"י על כתובות מ״ח ע״א:י״ב »

1 כתובות פתח ↗

אָמַר רַב מַתְנָה, הָאוֹמֵר: ״אִם מֵתָה, לֹא תִּקְבְּרוּהָ מִנְּכָסָיו״ — שׁוֹמְעִין לוֹ. מַאי שְׁנָא כִּי אָמַר — דְּנָפְלִי נִכְסֵי קַמֵּי יַתְמֵי. כִּי לָא אָמַר נָמֵי, נִכְסֵי קַמֵּי יַתְמֵי רְמוּ?

2 כתובות פתח ↗

3 כתובות פתח ↗

11 האומר - בשעת מיתתו:

12 אם מתה אשתו כו' שומעין לו - דכיון דהוא מת בחייה והיא גובה כתובתה אינו חייב לקוברה דתנן לקמן כתובות דף צה: יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה:

13 נכסי קמי יתמי רמו - ופשיטא דאין קבורתה עליהם:

« רש"י על כתובות מ״ח ע״א:ט׳ רש"י על כתובות מ״ח ע״א:י״ב »