רש"י על כתובות מ״א ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות מ״א ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות מ״א ע״ב:י׳ »

1 כתובות פתח ↗

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: סַלֵּיק הֶזֵּיקָךְ, מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״.

2 תועפות ראם פתח ↗

צ"ל ולא קשר בשלשלת כמגדל חזיר כו' בארור דתנן לא כו', ובנדפס חסר מן ועל כלב רע כו' עד ותן לחכם, ודע דלהסיר המכשלות העיקר הוא שעובר בל"ת וא"כ אין מברכין על הסירן אע"ג דהעושה מעקה מברך התם בהדיא כתיב ועשית מעקה כ"כ החיי אדם כלל ט"ו אות כ"ד ממ"ש בספרי אין לי אלא גג מנין לרבות בורות ת"ל לא תשים ואע"ג דהרמב"ם והשו"ע כתבו דעובר מ"ע דשמור נפשך אין מברכין על עשה זו שאינה מיוחדת ע"ז אלא היא כללית עכ"ל וכ"כ הסמ"ק סי' קנ"ב וז"ל ול"ת בלי עשה כגון מעמיד סולם רעוע עכ"ל ואע"ג דכ' הברכ"י לחו"מ סי' כ"ז בשם הריטב"א דהשמר לך ושמור נפשך מאד לא מיקרי לאו שבכללות כיון שכל האזהרות מענין א' הם לשמור עצמו ולא הוי לאו שבכללות אלא לא תאכלו על הדם שנדרש להרבה ענינים חלוקים וא"כ ה"נ לענין מש"כ הרמב"ם בפי"א מה"ר ושמ"נ ה"ד דהשמר לך היא מ"ע להסיר כל מכשול שיש בו סכנה לא מיקרי כללית מ"מ לענין ברכה שאני דאין מברכין כ"א על הדבר שפרט לבד באר היטב ולא כללית כמו השמר לך ויפה כ' הח"א ועיין לקמן סי' רל"ד ומש"כ שם אות ד' ודלא כמש"כ השם חדש ע"ש מהרד"ף בפי' הספרי דהה"נ כל שאינו מסיר כל מכשול המביא לידי סכנה דמרבינן להו מלא תשים דמים עובר נמי אעשה דועשית מעקה לגגך דמש"ה כתיב ולא תשים דמים בוא"ו כדי לחברו עם העשה דלעיל ומש"ה לא הובא בספרי ועשית מעקה לגגך מ"ע כו' בר"פ ונטר למכתבא עד לבסוף עכ"ד. ובאמת אין לנו לעשות דרשות בקרא מעצמינו ומדברי הספרי אין ראי' כלל ודו"ק. והנה ר' נתן אמר שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולכאורה אין האיסור לגדל כ"א בשאינו קשור בשלשלת אבל אם יקשרנו בשלשלת ש"ד ולישנא דר' נתן לא משמע הכי ורש"י בס"פ אלו נערות כ' ג"כ בין כך ובין כך בין שרוצה ניזק לילך לא"י בין שאינו רוצה משמתינן ליה למזיק מיהא להרוג אותו כלב ולסלק הזיקיה עכ"ל הרי שדייק ואמר להרוג אותו כלב משמע שאין די לקיים אותו ע"י קשירה בשלשלת וע"ז הביאו ראיה מדר"נ כו' וכן בב"ק דמ"ו א' אמר אביי ה"ט דר"א כדתניא רנ"א כו' ור"א האמר אין לו שמירה אלא סכין ואפשר שזהו ממדת חסידות להורגו לגמרי וכמש"כ הרשב"א בחי' לספ"ד דב"ק שאסרו להשהותו משום מדות חסידות ור"ל משום הלאו דלא תשים דמים בביתך ש"ד לקיימו בקשור בשלשלת וכמתני' דב"ק ע"ט ב' ועיין בשו"ת אהל משה להג"מ משה ק"ב ממעזריטש סי' ע' שכ' להקשות ע"ד הרשב"א איך אפשר לשמתי' לסלק המזיק ע"ז שאינו מוזהר אלא מטעם מדת חסידות עיי"ש ומש"כ שם דהפירוש דבין כך ובין כך משמתינן פי' בין שהזיק ובין שלא הזיק הוא שלא כד' רש"י הנ"ל:

1 בין כך ובין כך - בין שרוצה ניזק לילך לארץ ישראל בין שאינו רוצה:

2 משמתינן ליה - למזיק מיהא להרוג אותו כלב ולסלק היזיקיה:

« רש"י על כתובות מ״א ע״ב:ח׳ רש"י על כתובות מ״א ע״ב:י׳ »