רש"י על כתובות ל״ג ב:ב׳

2 הניחא לרבנן דאמרי - בסנהדרין באלו הן הנשרפים עט. נתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב והאי ונתת נפש ממש קאמר אית לן למידק ואוקמי קרא בשהתרו בו ולמילף דאע"ג דאיכא התראה יענש ממון כשאין שם מיתה:

3 אלא לרבי דאמר - התם נתכוון להרוג את זה והרג את זה אינו נהרג אלא משלם דמי האשה ליורשיה אם כן אפשר לאוקמי קרא בשלא התרו בו ומשום הכי כי אין אסון משלם דמי ולדות וכי יש אסון משלם דמי אשה אבל אתרו ביה אימא לך לוקה ואינו משלם:

4 מאי איכא למימר - מהיכא תיתי חובל בחבירו לתשלומין ואף כשהתרו בו: